לחם משנה על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות· רבי אברהם די בוטון
פרק יב · הלכה י
חבית שהיה נקב בצדה וכו'. בפ' ר' ישמעאל (עבודה זרה דף נ"ט:) ההיא חביתא דחמרא דאשתקיל לברזא וכו' (עיין בכ"מ) אמר רב יימר כתנאי חבית שנקבה בין מפיה בין משוליה וכו' ומוקי רב פפא כרבי יהודה דאמר מפיה ומשוליה טמאה מצדיה טהורה מכאן ומכאן ע״כ. וכתב רש״י ז״ל דלית הלכתא כר״פ משום דקים ליה כיחידאה ורבינו סובר דהלכתא כר״פ ואע״ג דקי״ל כרבנן ור״פ קים ליה כר' יהודה סובר רבינו שלא אמר כן רב יימר אלא ללישנא קמא דר״פ דקאמר כל דלהדי ברזא חמרא אסור וכו' דהיינו ממש כסברת ר' יהודה אבל ללישנא בתרא דאמר עד הברזא חמרא אסיר אי אפשר לומר כן דא״כ אפילו כר' יהודה לא אתיא דהא ר' יהודה אמר מצדיה טהורה מכאן ומכאן ור״פ מחמיר יותר וכדהקשו התוס' אלא סובר רבינו שע״כ ללישנא בתרא אין לדמות יי״נ לתרומה ור״פ אתי אפי' כרבנן דע״כ לא קא אמרי רבנן התם דאסור אלא בתרומה אבל הכא אין להחמיר כ״כ דודאי זה לא נתכוון לניסוך וכדכתב הרא״ש ז״ל וא״כ די לנו שנאמר עד הברזא משום דאתי מכחו שעד שם הוא יוצא לולי ידו. וא״ת אמאי לא נאסר כאן שאר החבית כלומר מה שלמטה מפני התערובת שהרי נתערב מה שלמטה עם מה שלמעלה ולקמן כתב רבינו גבי כלי שיש בו ב' חוטמין וכו' משיפסוק העכו״ם יחזור היין שישאר בחוטם לכלי ויאסר כל מה שישאר בו שהרי בא היין מכחו הרי מבואר שם שנאסר הנשאר בכלי מחמת שנתערב היין שנפל מן החוטם שנאסר מפני שבא מכחו שבפיו לתוך הקנישקנין. וי״ל שודאי כיון שאין החבית מתנדנד לא נתערב מה שלמטה עם מה שלמעלה ולכך לא אסיר מה שלמטה אבל גבי קנישקנין כיון שמה שהיה בחוטם עלה שם דרך עליה א״כ כשנופל מפיו לקנישקנין הוי כזורק לתוכו יי״נ דאז ודאי מתערב בכולו כיון שלא נפל שם בנחת. והר״א ז״ל בהשגות השיג על רבינו מהתוספתא דאמרו מי שקרא שם לשולי החבית לא ישתה ואע״ג דאין מתנדנד שם החבית וכל אחד במקומו עומד כמו הכא ואפ״ה אסור. וי״ל לדעת רבינו דשאני גבי תרומה דהכא יש להקל יותר מפני שלא נתכוון לניסוך וכמו שאמרנו למעלה: