אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות· רבי אברהם די בוטון

פרק יא · הלכה א

פרק יא

יין שנתנסך לעכו״ם וכו'. מה שקשה על רבינו ממ״ש רבינו פ' ז' מהל' ע״ז דכל הנהנה באחד מכל הדברים הנעשים בשביל ע״ז לוקה שתים אחת משום לא תביא ואחד משום לא ידבק בידך מאומה מן החרם וכאן לא כתב אלא לוקה דהיינו מלקות אחת דמשמע משום לא ידבק לבד, וכן קשה עוד על רבינו דלמה מנה בפתיחת ההלכות שתיית יין נסך לאו בפני עצמו כיון שהוא נכלל בכלל ולא ידבק בידך מאומה וכבר מנה הלאו בהלכות ע״ז. על כל זה עמד הרמב״ן בהשגותיו על רבינו בס״מ והרמב״ן ז״ל דסובר שהוא מקרא דואכלת וכו' משום דאע״ג דאמרו בפ' אלו הן הלוקין (מכות דף כ"ב) דבעצי אשרה לוקה משום לא ידבק בידך ומשום לא תביא לא אמרי כן אלא בעצי אשרה דוקא שהוא ע״ז גופה אבל תקרובת שלה לא. ועל מ״ש הרמב״ן והזבח והיין המתנסך לע״ז אחד הן כמו שאמר בכ״מ המזבח והמנסך קשה דהל״ל דהוי אחד משום היקשא דחלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם דהקיש היין לזבח ואולי דמ״ש דאמר כן בכ״מ הוא מטעם היקש זה:

יין שנתנסך לעכו"ם כו'. כתב הרב כ"מ והשותה ממנו כל שהוא לוקה בפ' ב' דע"ז מני יין נסך בהדי דברים שאסורים ואוסרין בכל שהן. ונראה כוונתו ממתני' (דף ע"ד) דואלו אסורין ואוסרין כל שהן ומהא לא איריא אלא לפי' הר"ן דפירש כל שהו ממש כפירוש ההלכות אבל לפירוש רש"י ז"ל שפירש דהוה חבית בין החביות משום דמתני' בכולה חשיב דבר שבמנין ואין ראיה מכאן אלא ממתני' לעיל מינה דאמר שם יי"נ אסור ואוסר בכ"ש היה לו א"כ להרב כ"מ להביא ההיא מתני' דהיא ראיה פשוטה אליבא דכ"ע:

יין שנתנסך לעכו״ם כו' שנא' אשר חלב זבחימו כו'. פ' אין מעמידין (עבודה זרה דף כ"ט:) על מתני' דאלו דברים של עכו״ם אסורים וכו' אמר יין מנלן אמר רבא מקרא אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם מה זבח אסור בהנאה אף יין נמי אסור בהנאה זבח גופיה מנלן דכתיב ויצמדו לבעל פעור וכו' מה מת אסור בהנאה אף זבח נמי אסור בהנאה ע״כ. וראיתי במנין מצות ל״ת שמנה רבינו מצוה כ״ה שלא ליהנות בע״ז ובכל משמשיה ובתקרובת שלה וביין שנתנסך לה שנאמר ולא תביא תועבה אל ביתך, ומצוה קס״ד מנה שלא לשתות יי״נ שנאמר אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם ע״כ. ובאמת הוא דבר תמוה בעיני שהרי המלקות שכתב כאן שלוקה ביי״נ אינו אלא מקרא דלא תביא תועבה אל ביתך וקרא דלא ידבק בידך מאומה מן החרם כמ״ש בהל' ע״ז פ״ז וא״כ ליכא שום קרא כלל דלא תעשה אלא הני תרי של לא תביא ושל לא ידבק וכבר מנאם רבינו שם במצוה כ״ד ומצוה כ״ה וא״כ איך מנה יין נסך הנכלל בלא תביא וכו' במצות לא תעשה בפני עצמה והביא ראיה מקרא דאשר חלב זבחימו וכו' דהך קרא אינו לא תעשה אלא גילוי הוא להורות שיין נסך בכלל לא תביא דאיתקש לזבח וגדולה מזו מנה רבינו בחדא כמבואר בריש פ״ק בהלכות תעניות שכתב שם ה״ה דמנה שם תרועת תעניות ותרועת הקרבנות באחת אע״ג דהם שתי מצות כמ״ש ה״ה משום דשם תרועה אחת היא וא״כ כ״ש כאן דהיה לו למנותם בחדא דאין כאן אלא מצוה אחת של ל״ת כדפרישית. וע״ק אם מנה יי״נ מצוה בפ״ע משום דאיצטריך קרא לגלויי דאסור בהנאה א״כ היה לו למנות ג״כ התקרובת דאיצטריך קרא לגלויי כדאמרו בגמרא מויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים מה מת אסור בהנאה אף זבח אסור בהנאה, מיהו לזה י״ל דהיכא דהמגלה הוא דבר תורה שהוא קרא דישתו יין נסיכם וכו' ראוי למנותם בתרתי משום דכיון דגלה לנו הכתוב עצמו שלא היה נכנס בקרא דלא תביא אם לא שהוא עצמו חזר לפרש ישתו יין נסיכם אע״ג דאחר הגילוי נכנס הוא וז״ש במצוה כ״ה דקרא דלא תביא תועבה הוא מרבה יי״נ כלומר אחר הריבוי של ישתו יין וכו' מ״מ כיון שהכתוב הודיענו שלא היה נכנס במשמעות דלא תביא אלא בתר דרבייה א״כ ראוי למנותם בתרתי אבל בזבח לית לן שום קרא לרבות שהודיענו שלא היה נכנס במשמעות לא תביא ואע״ג דקרא דויצמדו לבעל פעור וכו' הודיענו כן אין זה דבר תורה אלא דבר קבלה ואין לחייב מלקות בשביל גילוי הנביאים שכיון שהכתוב של תורה לא הוצרך לגלות דנכנס בקרא דלא תביא ואע״ג דדברי קבלה גלה לן לא איכפת לן מידי וא״כ בודאי הוא נכנס במשמעות הכתוב דולא תביא והכל חדא מילתא ומ״מ צ״ע: ומ״ש רבינו לוקה מן התורה ר״ל לוקה תרתי כמו שכתבתי שהוא מקרא דלא תביא תועבה וקרא דלא ידבק והגילוי הוא ישתו יין נסיכם וז״ש שנאמר אשר חלב זבחימו וכו' כלומר זהו הגילוי אבל הלאוין כבר ביארם רבינו פרק ז' מהלכות ע״ז, וא״ת לפי דעת רבינו שהוא סובר שאין ללקות תרתי מפני רבוי הלאוין אלא מפני הענינים החלוקים כמו שהניח בשרש המצות למה כאן לוקה תרתי משום שני לאוין של לא תביא ושל לא ידבק כיון שהכל ענין אחד. וי״ל דהם שני ענינים, האחד משום הע״ז עצמה והלאו לא תביא תועבה שהוא משמשיה ותקרובותיה, והשני מפני שהוא ממון עובדיה לא ידבק בידך מאומה מן החרם שפירש רבינו בממון עיר הנדחת וא״כ הם שני ענינים חלוקים לכך לקי תרתי. ומ״ש רבינו והשותה אסור, נראה ה״ה הנהנה כמ״ש בפרק ז' מהלכות ע״ז וסמך כאן על מ״ש שם:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה