אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות· רבי אברהם די בוטון

פרק י · הלכה יג

הלכה יא

חבית יין הנמצאת טמונה וכו'. בפ' לא יחפור (בבא בתרא דף כ"ד) אמרו ההוא חצבא דחמרא דאשתכח בפרדסא דערלה שרייה רבינא לימא משום דסבר לה כר' חנינא שאני התם דאי מיגניב מינה אצנועי בגוה לא מצנע וה״מ חמרא אבל עינבי מצנעי ע״כ. ומשמע מסוגיא דגמרא דלר' חנינא דרוב וקרוב אזלינן בתר רוב ולא צריכינן להאי טעמא דאי מיגנב מינה אצנועי בגווה וכו' דבלאו הכי מותר דאזלינן בתר רוב כרמים שאינם של ערלה ולא אזלינן בתר כרם זה של ערלה אע״פ שהוא קרוב ומינה דאפי' ענבים שרו דאע״ג דדילמא מצנעי מ״מ אזלינן בתר רובא ואמרי' דאלו הענבים מרוב כרמים של היתר הם וכ״כ בהגהות אשירי נ״ל דלדידן דלא אזלינן בתר קורבא אלא בתר רובא אפי' ענבים שרו, וא״כ קשה על רבינו בתרתי חדא במה שנתן הטעם שאין הגנב גונב ממקום וטומן בו ועוד במ״ש דענבים אסורין דכיון דקי״ל דרוב וקרוב אזלינן בתר הרוב וכ״פ רבינו בסוף פ' ט״ו מה' גזילה שכתב שם אבל אם היו יוני רבים הלך אחר הרוב אע״פ שהוא רחוק וכן כתב בפרק ט' מהל' רוצח אע״פ שהולכין אחר הרוב מן התורה והולכין אחר הקרוב הרוב עדיף ע״כ. א״כ לא היה לו ליתן טעם בהיתר היין אלא משום שהרוב עדיף ואזלינן בתר רובא דהיתרא וכן היה לו לפסוק בענבים דשרו מהאי טעמא. וקושיא זו איתא נמי בדברי הטור ביו״ד סימן רצ״ד שפסק כדברי רבינו ובהל' יין נסך סי' קכ״ט גבי חבית של יין שנמצאת בכרמו של ישראל פסק כרבי חנינא. ונ״ל לתרץ שהם סוברים דכיון דקאמר בגמרא וה״מ חמרא אבל עינבי לא מצנעי משמע דקושטא דמילתא הכי הוא ואפילו ר' חנינא דקי״ל כוותיה דקאמר דאזלינן בתר רובא מודה בהא דאסור דדוחק לומר דהא דקאמר בגמרא הוי דלא כהלכתא דהיינו ר' חנינא דקי״ל כוותיה לכך פירש דמאן דדחי שאני התם דאי מיגניב וכו' ה״ק מי סברת דטעמיה דר' חנינא דאזיל בתר רובא סגי בהא ודאי לא סגי ברוב זה אין זה רוב ברור דהא איכא רוב אחר כנגדו דרובא דעלמא עכו״ם נינהו והוי כיין נסך וכדהקשו התוס' שם ואע״ג דאיכא למימר דרוב גנבי ישראל כדתירצו התוס' התם מ״מ אין זה רוב ברור ג״כ דנימא דאזלינן בתריה היכא דאיכא טעמא דקורבא אלא טעמא אחרינא איכא הכא משום דאי מיגניב מינה אצנועי לא הוו מצנעי בגוה ומשום הכי שרי אפילו לר' חנינא ולא מטעמא דרוב ומש״ה בענבים אסירי דלא מהני טעמא דרוב כדכתיבנא. ומ״מ קשה קצת דע״כ צ״ל כאן כדתירצו התוס' דרוב גנבי ישראל וא״כ היה לו לרבינו להתנות בכאן על כך כמו שהתנה לקמן בסוף פי״ב שכתב חבית שפתחוה גנבים אם רוב גנבי ישראל וכו' הכי היה לו לומר כאן אלא שי״ל דכיון דזה שייך לדין יין נסך סמך על מה שכתב שם דהשתא לאו בדין יי״נ קא עסיק:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה