לחם משנה על משנה תורה, הלכות יסודי התורה· רבי אברהם די בוטון
פרק ט · הלכה ג
(ב-ג)
והעובר על דבריו חייב מיתה בידי שמים וכו'. וכן נביא שעבר על דברי עצמו וכו'. בפי"ט מהל' סנהדרין כתב רבינו אע"פ ששלשתן במיתה אינו לוקה שהם באים מכלל עשה שנאמר אליו תשמעון ולאו הבא מכלל עשה הרי הוא כעשה ואין לוקין עליו, ע"כ. וקשה דהיכא מזכיר אליו תשמעון לנביא הכובש נבואתו. ועוד למה כתב לאו הבא מכלל עשה הא הוא עשה גמור. מיהא לזה י"ל דענינו לאו הוא לא תעבור על דברי הנביא ומפני כן כתב שאע"פ שענינו לאו בא מכלל עשה ולכך אינו לוקה עליו:
אבל אני אקריב היום בחוץ בדבר ה' וכו'. נראה דסובר רבינו דהא דאליהו ע״פ הדבור היה ולא מדעתו וכחד תירוצא דתוס' בפ' אלו הן הנחנקין (סנהדרין דף פ"ט). וכן ביבמות פרק האשה רבה (יבמות דף צ'):