לחם משנה על משנה תורה, הלכות טוען ונטען· רבי אברהם די בוטון
פרק ג · הלכה ב
כל כסף האמור בתורה וכו'. קשה דבפ"ק דקדושין אסיקו בגמרא אלא אי איתמר וכו' כל כסף קצוב האמור בתורה כסף צורי וא"כ היה לו לרבינו לומר כסף קצוב כדאסיקו במסקנא. ואולי בגמ' אמרו כן לרב אסי משום דהקשו מקדושין דהיינו פרוטה אבל רבינו ז"ל לא הוצרך לבארו דהרי כבר כתב בהלכות אישות דהקדושין הם בפרוטה:
ולפי שזה שהצריכו וכו'. הרב המגיד ז"ל תמה דהא מקראי ילפינן לה כלומר דאמרינן התם מה כלים שנים וכו' והך קושיא דהקשה רבינו ז"ל כתב ה"ה ז"ל דהקשו אותה בגמ' בפ"ק דקדושין וכו' כלומר במה שאמרו על מה שאמר רב יהודה כל כסף האמור בתורה כסף צורי וכו' הקשו מהא דהטענה שתי כסף. ונראה שה"ה מפרש כפירוש רבותיו של רש"י ז"ל שכוונת הקושיא היא דלא היה לו לומר מעין אלא שקלים אף ע"פ שאין זה ממש כפירוש רבותיו דהם הקשו דהיל"ל דינרים מ"מ הכל הולך אל מקום אחד ותירצו שם דלא בעינן אלא מידי דחשוב משום דמה כלים וכו' ומפני כן כתב ה"ה ז"ל דהקושיא הזאת הקשו אותה בגמרא ותירצוה ואפי' לפי האמת באומרו אלא אי איתמר הכי איתמר כל כסף קצוב וכו' הך תירוצא קיימא. זה נראה דעתו ז"ל אבל נ"ל לתת טעם לרבינו ז"ל דהוא מפרש כפירוש רש"י ז"ל דה"ק נהי דאמרת מעין מ"מ אמאי שתים והתירוץ כמו שפירש רש"י ז"ל ולהכי כשתירצו בגמרא אלא אי איתמר וכו' כל כסף קצוב וכו' הוקשה לו לרבינו ז"ל דא"כ גבי טענה הכי נמי הוא קצוב שאומר שתי כסף משום דומיא דכלים מה כלים שנים וכו' וא"כ כי היכי דבמוציא שם רע דאמר קרא מאה כסף וכן במפתה דקאמר חמשים כסף משום דהוי קצוב אמרת שקלים הכא נמי אמאי לא אמרת שקלים והוצרך לתרץ רבינו ז"ל דהך דרשה דדומיא על כל פנים לא הוי דרשה גמורה ומדבריהם הוא דהא בגמרא אמרן יצאו כלים למה שהן ואיצטריך לומר כסף ואי הך דרשה הוי גמורה לימא דלכך אתא כלים אמאי אמרת יצאו למה שהן אע"ג דרש"י ז"ל תירץ דהוה ליה למימר כספים לא משמע ליה לרבינו הך תירוצא אלא דהוי של דבריהם ולכך כיון דהוי של דבריהם אמרו מעין ולא שקלים:
ורבותי הורו וכו'. יש מי שהקשה על מה שכתב הרב כ"מ ז"ל טעם לרבותיו דבגמרא אמרו לרב כפירת טענה שתי כסף משמע דכל השתי כסף הוי הכפירה וההודאה פרוטה חוץ מהם ולדבריו חצי השעורה מההודאה שהיא הפרוטה מתוך השתי כסף ואין זה במשמע, ועוד קשה לי דשם אמרו תני רבי חייא לסיועיה לרב סלע לי בידך אין לך בידי אלא סלע חסר שתי כסף חייב חסר מעה פטור ולרבותיו של רבינו ז"ל דשתי כסף הם שני דינרים שהם עשרים מעין לא היה לו לומר חסר מעה אפי' חסר עשר מעין פטור. ואולי יש לומר דחסר מעה דקאמר היינו מעה מכסף נקי דלדבריהם העשרים מעים הם מעה ורביע מכסף נקי ור"ל שאע"פ שאמר מעה מכסף נקי פטור כיון שעדיין נשאר הרביע דהיה לו לומר חסר מעה ורביע מכסף נקי: