לחם משנה על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה· רבי אברהם די בוטון
פרק ו · הלכה א
מצות עשה מן התורה לאכול מצה וכו'. וא״ת דבפרק כל שעה (פסחים דף כ"ח.) אמרו שם גבי אוכל משש שעות ולמעלה עובר בלא תעשה ולר״ש אינו עובר ולר״י מפקינן דבזמן הזה מצה מדאורייתא מקרא דשבעת ימים תאכל עליו מצות ולר״ש דאינו עובר נפקא ליה מבערב תאכלו מצות ורבינו פסק בפרק ראשון כר״י בלפני זמנו כמבואר שם וא״כ איך כתב כאן דאיסור החמץ בזמן הזה הוא מקרא דבערב תאכלו מצות דהיינו קרא דר״ש דהכי משמע כאן לכאורה דנקט רבא בפ' ערבי פסחים (פסחים דף ק"כ) והיינו כר״ש כדפרישית. וי״ל דמאי דהביא כאן רבינו קרא דבערב תאכלו מצות אין כונתו להביא אלא דההיא מצות עשה לאכול בליל פסח מצה אבל שיהיה חיוב לאכול בזמן הזה לא הביאו מכאן, ומ״ש בכל מקום ובכל זמן אינו אלא מקרא דששת ימים תאכל מצות: