אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות חובל ומזיק· רבי אברהם די בוטון

פרק ו · הלכה ה

הלכה ג

הרי שמילא חצר וכו'. מה שהשיג בכאן הר"א ז"ל על רבינו וכתב דהיינו כשלא נתן לו רשות אזיל לטעמיה דהוא סובר דכיון דידע ביה אפילו ששבר שלא בכוונה חייב וא"כ כיון שנתן לו רשות הרי ידע ביה ואע"פ שלא הזיק בכוונה חייב ולכך כתב דלא משכחת לה אלא כשלא נתן לו רשות אלא להכניס לבד ולא למלאות כל החצר דיכול לומר לא נתתי לך רשות שתמלא כל החצר ולא אוכל לעבור ומזה לא ידעתי שתמלא כל החצר והטור ח"מ סימן שע"ט הסכים לדברי הר"א ז"ל נראה שהוא סובר כפירוש רש"י ז"ל ואע"פ שדקדקתי לעיל שבסימן שע"ח כתב בתחילת דבריו שמורה כדברי רבינו ז"ל שכתב שם ומיהו דוקא במזיד אבל בשוגג וכו' יש לומר דקרי שוגג דלא ידע ביה כלל אבל אי ידע לא הוי שוגג וה"ה ז"ל כתב על דברי הר"א ז"ל ונכון הוא. נראה דפליג על רבינו ז"ל ויש לדקדק עליו א"כ למה לא הזכיר כן למעלה כשהזכיר דעת רבינו ז"ל והר"א ז"ל בפירוש לא ידע ליה האמור בגמ' שדעתו מסכים לדעת הראב"ד ז"ל דלפי הנראה תליא בההיא כדכתיבנא:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות חובל ומזיק

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה