אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות חובל ומזיק· רבי אברהם די בוטון

פרק ב · הלכה ו

הלכה ה

אפילו חסרו כשערה מעור בשרו וכו'. תמה על זה ה"ה ז"ל דבפרק החובל (דף פ"ו) איפליגו רב ור' יוחנן גבי חובל בבת קטנה של אחרים דרב סבר דהחבלה היא שלה דלא זכתה תורה לאב אלא שבח נעורים בלבד וכן אמר ר"ל ור' יוחנן אמר אפי' פצעה והקשו שם פצעה ס"ד אפי' ר"א לא קא מבעיא ליה אלא חבלה דאפחתה מכספה אבל פצעה דלא אפחתה מכספה לא קא מבעיא ליה ותירץ ר' יוסי בר חנינא שפצעה בפניה ואפחתה מכספה ע"כ, משמע דליכא נזק כשפצעה שלא בפניה וא"כ איך כתב כאן רבינו דבכ"מ של עור איכא נזק וקושיא זו יש לתמוה ביותר על דברי רבינו בפ"ד שכתב החובל בבת קטנה של אחרים אם נזק הפוחת אותה מכספה הרי היא של אב וכן שבת וכו' אבל צער ובושת וריפוי שלה וכן נזק שאינו פוחתה מכספה הרי הוא שלה ע"כ. והשתא יש לתמוה שאם אינו פוחתה מכספה מאי נזק איכא דשיעור נזק שמשערין אותו כאילו הוא עבד נמכר בשוק ומה שנפחת מחמת המכה ההיא משלם לו וכיון שאין שם פחת מאי נזק איכא וקושיא זו איתא ג"כ בדברי הטור בסי' תכ"ד שכתב שם בלשון רבינו וז"ל ונזק אם נפחתו דמיה בשביל החבלה כגון וכו' אז הוא של אב וכו' ואם (לא) כגון שאין החבלה בפניה אז היא של עצמה משמע דאיכא נזק אע"ג דלא נפחתה מכספה. לכן נ"ל לומר דרבינו ז"ל ובעל הטור חולקים על פירושי שאר המפרשים בגמ' דנראה שהם מפרשים פצעה ס"ד ע"כ לא קא מבעיא ליה וכו' כלומר ס"ד דמאי דאמר ר' יוחנן דפצעה של אב הוי אפילו דלא אפחתה מכספה דליכא בה נזק אלא צער ריפוי ובושת הוא של אביה לכך מקשה דכיון דאין כאן נזק שהוא פחת מכספה אלא צער ריפוי ובושת אמאי הוי של אביה ותירץ ר"י דאיירי דאיכא נזק כגון שפצעה בפניה ועל זה א"ר יוחנן שהוא של אב אבל היכא דליכא נזק דאין שם אלא צער וריפוי ובושת ודאי דהוא שלה אבל רבינו והטור הם מפרשים דמעולם לא עלה על דעת המקשה דצער וריפוי ובושת הוי של אב דודאי אין לאב עסק בהו כלל אלא דיש שני מיני נזק, האחד שפחתה מכספה, והשני אע"פ שאינה פוחתה מכספה שאינו בפניה מ"מ כיון שהוא מום בבשרה שנעשה צלקת נזק מועט מיהא הוי ועל נזק כי הא מתמה גמרא דכיון שאינו פוחתה מכספה אמאי הוי של אביה דאע"ג שזכתה התורה לאב למוכרה או לקדשה נזק כי האי דאינו פוחתה מכספה לא זכתה. ותירצו בדוחק שפצעה בפניה הוא דקאמר דהוי של אב אבל נזק שאינו פוחתה מכספה לא הוי של אב. ואם נתקיימו דברי רבינו מה שכתב כאן דיש נזק אפילו שאינו בפניה הקושיא שהקשה ה"ה לא הויא תיובתיה והתימה עליו למה לא הקשה לו בפ"ד מהלכות אלו שאומר שם בפירוש דיש נזק כשאינו מפחתה מכספה והוא הפך הנאמר שם בגמ' לפי פירוש המפרשים שפירשתי אבל לפירוש רבינו ניחא. זה נראה לי כוונתו ז"ל:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות חובל ומזיק

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה