אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות זכייה ומתנה· רבי אברהם די בוטון

פרק יב · הלכה יג

הלכה י

שאין לאב אלא פירות. כן פסק רבינו ז"ל בהל' בכורים גבי מוכר שדהו לפירות מביא ואינו קורא כריש לקיש דאמר מביא ואינו קורא קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי. ותימה דבפרק השולח אמרינן אי לאו דאמר ר' יוחנן קנין פירות כקנין הגוף דמי לא מצא ידיו ורגליו בבית המדרש דאמר רב אשי האחין שחלקו הרי הם כלקוחות ומחזירין זה לזה ביובל ואי ס"ד קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי לא משכחת דמייתי בכורים אלא חד בר חד עד יהושע בן נון אמר רבא קרא ומתניתין מסייע ליה לר"ל וכו' ותימה דא"כ איך מצא רבינו ז"ל ידיו ורגליו בבית המדרש שפסק כאן ובהלכות בכורים פ"ד דקנין פירות לאו כקנין הגוף דמי ובהל' שמיטה פרק י"א פסק האחין שחלקו לקוחות הם ומחזירין זה לזה ביובל והתוס' ז"ל הקשו קושיא כזאת ותירצו שני תירוצים, האחד דלא קי"ל כר"ל אלא דוקא גבי ההוא דהכותב לבנו וכו', הב' דאנן אע"ג דקי"ל לקוחות הן מ"מ אין מחזירין זה לזה ביובל יע"ש ושום אחד מאלו התירוצים לא שייך לדעת רבינו ז"ל והוא מבואר. ונ"ל לתרץ לדעתו דכי היכי דאמרינן בפרק יש נוחלין (דף קל"ז) בסברת ר"ל דאע"ג דבעלמא קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי הכא איצטריך משום דלגבי נפשיה אפילו במקום בריא עדיף ליה כלומר וכיון דשייר לעצמו פירות שייר לעצמו גוף ה"נ אמרינן דהך קושיא דהקשו בגמרא לאו קושיא היא דכל חד וחד אע"פ שלא נתן לחבירו אלא פירות נתן לו ג"כ מהגוף מפני שחבירו נותן לו כן ותרוייהו בעי למעבד הכי כדי שיהא כל אחד מביא וקורא ולקיים מצות קריאה ומשום הך מצוה אמרינן אנן סהדי דניחא להו בהכי. והוצרך לומר כן רבינו ז"ל לתרץ הקושיא שהקשו בתוס' ז"ל בפ' השולח מרבא לרבא דסובר כאן כר"ל דאמר קרא ומתניתא מסייע ליה ובפ"ק דקדושין אית ליה לקוחות הן אלא ודאי דרבא מתרץ הקושיא באופן הנאמר ופליג עליה דרב יוסף דאמר כר' יוחנן לא מצא ידיו ורגליו בבית המדרש ופסק רבינו ז"ל כרבא וכה"ג הקשו התוס' ז"ל משמואל אשמואל ובזה ניחא הכל והוא נכון לדעת רבינו ז"ל: סליקו להו הלכות זכיה ומתנה בס"ד  

סוף הספר

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות זכייה ומתנה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה