לחם משנה על משנה תורה, הלכות זכייה ומתנה· רבי אברהם די בוטון
פרק ח · הלכה יב
שכ"מ וכו'. תמה ה"ה ז"ל על מ"ש הר"א ז"ל וכתב אא"כ נאמר דמתנה זאת אינה אלא לאחר מיתה ולפיכך השטר בטל. ומ"מ קשה לפי פירוש זה שהבין ה"ה ז"ל למה כתב הר"א ז"ל וכיון שהשולח מת מעשה השליחות בטל דאע"פ שלא מת המשלח מ"מ השליחות בטל כיון דאינו אלא לאחר מיתה ולא סגי בשיגיע לידו מחיים. ולכך נראה שפירושו כמו שפירש הרב"י והוא מה שפירש הרב הטור ז"ל בהשגת הר"א ז"ל. וגם קשה עוד היכי פשיטא ליה לרב המגיד ז"ל היכא דכתב ונמסר מחיים דין מתנת בריא יש לה הא כיון דהא איירי במנה ולא בקרקע מנה אינה נקנה בשטר ואפילו הגיע שטר לידו לא מהני וכמ"ש הטור ז"ל בשם הרמ"ה ז"ל בסי' הנזכר. ואולי סובר ה"ה ז"ל דאיירי בשוה מנה קרקע מדקאמר ומת אין נותנין משמע דהא קודם שימות יתנו ומהני וא"כ הוא בקרקע. וכ"ת נימא דכוונת הר"א ז"ל להשיגו כן ולמה תמה עליו ה"ה ז"ל דמשמע ליה להר"א ז"ל מנה כפשטו זה אי אפשר דכי דייקת בלשון הר"א ז"ל אי אפשר ליישב כוונתו כן: