אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות זכייה ומתנה· רבי אברהם די בוטון

פרק ו · הלכה ג

פרק ו

בד"א שכתב לבן בין הבנים וכו'. הרי"ף ורבינו ז"ל גרסי בגמרא איבעיא להו אשה אצל האחין ואשה אצל בני הבעל מהו ולא גריס בת בין הבנים וברב עוירא גרסינן בכולהו לבד מאשה אצל הבנים ואשה אצל בני הבעל וכ"כ הרא"ש ז"ל בפסקיו בפירוש דבריהם והקשה לגירסתם דאיך קאמר לבד מאשה אצל הבנים דהיינו מימרא דשמואל. ול"נ טעם נכון לגירסתם ממה שאמרו שם גבי בעיא דבריא רב עוירא מוקי לה בכולהו רבינא מוקי לה באשתו ארוסה ואשתו גרושה דלגירסת שאר המפרשים קשה טובא דרב עוירא לא מצי מוקי לה אלא באשתו ארוסה ואשתו גרושה לבד דבת אצל בנים לרב עוירא קני ולא מצי מוקי ברייתא בהך דהא ברייתא קאמרה אשתו וכבר הרגיש בקושיא זו ודחק הרבה בתירוצה שכתב שם דאע"ג דרב לא מוקי לה נמי אלא באשתו ארוסה ואשתו גרושה נקט האי לישנא משום דלעיל נקט נמי הכי וכו' והוא דוחק גדול. ולגירסת רבינו והרי"ף ז"ל ניחא דכיון דאשה אצל האחין איכא בינייהו דלרב עוירא קני מוקי לה שפיר רב עוירא באוקימתא דניחא טפי דהיינו אשתו ארוסה ואשתו גרושה ואשה אצל האחין אבל לרבינו לא מצי לאוקמי אלא באשתו ארוסה וגרושה לבד והוא טעם נכון לגירסת רבינו ז"ל ונמצא לפי גירסתו דבת אצל בנים קני וכיון שרבינו ז"ל הזכיר אחד משאר היורשים בין שאר היורשים ה"ה וכ"ש הוא בת בין הבנות דודאי לא אמרינן שכיוון שיכבדוה בנים לבתו. וחילוק זה של שאר היורשים בין בן לבנים הוזכר בהלכות משום דהוקשה לו תרי קושיות. חדא הא מתניתין דר"י בן ברוקה דאמר אם אמר על מי שראוי ליורשו דבריו קיימין דהא קי"ל שלא עשאו אלא אפוטרופוס. עוד הוקשה לו ז"ל מהא דאמר רב הונא לקמן שכיב מרע שכתב כל נכסיו לאחר אם הוא ראוי ליורשו נוטלן משום מתנה וחילק שני חילוקים, האחד דשאני בין אומר לכותב דבכותב דוקא אמרינן לא עשאו אלא אפוטרופוס ולא באומר ובהא איירי ר"י בן ברוקה וכבר הזכיר רבינו חילוק זה פ"ו מהל' נחלות והתימה מה"ה שכתב שהמחבר הביא מימרא כפשטה וכבר תמה עליו הרב"י ז"ל בספר כ"מ. והחילוק הב' בין שאר היורשין לבין בין הבנים. וכ"ת נהי דבחילוק השני מוכרח הרי"ף לחלק כדי לתרץ הקושיא השניה דבחילוק הראשון דבין אומר לכותב לא מסתברא לקושיא שניה דרב הונא במימרא דשכ"מ קאמר שכ"מ שכתב כל נכסיו וכו' הזכיר כתיבה בהדיא אבל מ"מ החילוק השני לבד הוה סגי ליה ובהכי מתרצה קושיא ראשונה נמי ונימא דרבי יוחנן איירי בשאר יורשין. וי"ל דזה אינו דבהדיא אמרו בברייתא על מה נחלקו על בן בין הבנים ובת בין הבנות כו'. ומ"מ קשה לדברי הרי"ף ז"ל דכיון דמימרא דרב הונא איירי בכותב ובשאר יורשין א"כ ר"י בן ברוקה איירי באומר ואפילו בבן בין הבנים א"כ דינים חלוקים הם והיכי קאמר בגמרא גנבא גנובי למה לך לימא הלכה כר"י בן ברוקה הא לא שייכא הא בהא. עוד הקשה הרי"ף ז"ל דמה טעם לחילוק זה בין בן בין הבנים לשאר היורשים ותירץ דהוי הלכתא בלא טעמא ואין לך אלא מאי דאמור רבנן. וקשה א"כ הרי רבנן הזכירו הכותב לבנו דעשאהו אפוטרופוס א"כ נימא בהא דכל מקום הוי אפוטרופוס אפילו בן בין הבנות כיון דהזכיר בנו סתם ולא פירשו לגבי מי. וי"ל דסברא הוא דבן בין הבנות לא עשאו אפוטרופוס דא"צ לו שיכבדוהו כיון שהוא הבן היורש והם הבנות ודאי שיכבדוהו. עוד כתב ה"ה ויש מי שכתב שאם קנו מידו קנו שאין קנין לאפוטרופוס קשה דא"כ אמאי לא אוקמוה בגמרא ההיא ברייתא דכתב כל נכסים לאשתו כדבעי למפשט ההיא בבריא לימא איירי בשכ"מ וקנו מידו. וי"ל דה"ה דהוה מצי למימר הכי אלא מוקי לה בלא קניין:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות זכייה ומתנה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה