אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות זכייה ומתנה· רבי אברהם די בוטון

פרק ה · הלכה א

פרק ה

אמר לעדים כתבו וכו'. קשה דרבינו ז"ל פסק כלישנא בתרא דרב יוסף וסובר דמאי דאמרו בגמרא חיישינן היינו פיסולא איך כתב כל שטר מתנת קרקע וכו' הרי הדברים האמורים בתחלת דבריו אמר לעדים וכו' הוא כלישנא קמא דקאמר כגון דאמר להו לסהדי זילו אטמרו וכו' וכיון שכן המשיך מהדין הקודם הך דינא שכתב שאין כתוב בו וכו' דאין זה אלא לפי לישנא בתרא דללישנא קמא אע"פ שאין כתוב בשטר ואמר לנו פלוני הנותן מהני כיון שלא אמר להם זילו איטמרו ויותר היה ראוי לו לכתוב לא אמר לעדים שיכתבוהו בגלוי אינו כלום ועם זה היה נמשך שכתב לפיכך המשך יפה אבל השתא קשיא עליה בתרתי, חדא דלא היה לו לכתוב אמר לעדים וכו' דהיינו כלישנא קמא דרב, ועוד הדין שכתב לפיכך אינו נמשך כלל ואם היינו מפרשים שמ"ש רבינו חוששין לאו ודאי פסולא אלא מספק היה לשונו מיושב יפה הן בקושיות שהקשינו הן מה שהקשה ה"ה דמאי נקט קרקע דכיון דהוא סובר דמאי דאמרינן בגמרא חיישינן היינו דלא פסקינן כלישנא בתרא דרב יוסף בהחלט לכך כתב רבינו ז"ל תחלה אמר לעדים כתבו וכו' כלומר בזה דוקא דאינו כלום דאפילו ללישנא קמא הויא מתנה טמירתא אבל היכא דלא אמר כתבוה בשוקא לא הוי ודאי מתנה טמירתא אלא חששא מיהא ולא זכה המקבל מספק אלא דאי הוו מטלטלין אם תפס המקבל לא מפקינן מיניה אבל קרקע דלא שייך תפיסה לעולם לא זכה המקבל ולכך נקט רבינו ז"ל שטר מתנת קרקע כלומר דוקא בקרקע הוי מילתא פסיקתא דלא זכה המקבל אבל במטלטלין איכא צד דזכה היכא דתפס, ולשון לפיכך א"ש כלומר כיון דזה הוי מתנה טמירתא היכא דלא כתב ואמר לנו פלוני הנותן כו' הוי ספקא. זה נ"ל נכון ליישב דברי רבינו ז"ל. אלא שעדיין אנו צריכים ליישב מה שהקשינו לפי דעת ה"ה שהוא סבור שודאי הוי פסולא הפך מ"ש, ונ"ל ליישב לדעתו דמ"ש רבינו ז"ל בתחלת דבריו אמר לעדים כתבו וכו' היינו משום שהזכיר למעלה בין בריא בין חולה דהיינו שכ"מ ובשכ"מ כתב רבינו בפ"ט דאע"ג דלא אמר כתבוה בשוקא מהני א"כ גבי שכ"מ לא הוי מתנה טמירתא היכא דאמר בהדיא כתבו בסתר ומשום דרבינו איירי בתרוייהו אמר מילתא דשוייא לתרוייהו דהיינו היכא דאמר להם כתבו בסתר דאפילו בשכ"מ לא מהני. ומ"ש רבינו ז"ל לפיכך כל שאר מתנת קרקע וכו' איירי בבריא דוקא. ומ"ש רבינו לפיכך הוא משום דהוא סובר דלמאי דמסקינן בגמרא חיישינן אע"ג דודאי פסולא מ"מ לא הוי אלא מטעם חששא דדילמא מסותרת היא אבל מסותרת ודאית לא הוי אלא היכא דאמר לעדים כתבו בסתר וכו', כן נראה ליישב דברי ה"ה ז"ל והנכון בעיני בדברי רבינו ז"ל מה שכתבתי. עוד פירש ה"ה כוונת הר"א ז"ל שאמר הטובה שקבל ממנו שהטעם שאינו נותנה בלב שלם אלא מפני שקבל ממנו הטובה ואינו רוצה שתועיל. גם אפשר לפרש דברי הראב"ד ז"ל והוא יותר נכון וטעמו כמ"ש רשב"ם ז"ל שאפשר שכבר מכרה לאחר או נתנה ועכשיו אומר לזה שנותנה, וזהו שאמר לאבד הטובה שקבל ממנו זה שקבל ממנו טובה להטעותו נתן לו מתנה זו שכבר היא נתונה לאחר:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות זכייה ומתנה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה