לחם משנה על משנה תורה, הלכות זכייה ומתנה· רבי אברהם די בוטון
פרק ג · הלכה טו
הנותן כל נכסיו לעבדו. כתב ה"ה ז"ל ולשון המחבר נוטה ללשון הרי"ף ז"ל. כוונתו דמ"ש רבינו ז"ל שהרי שייר בו בגט משמע כיון דאיכא שיור בגט לא מהני ואילו עיין הרב ז"ל בהל' עבדים בדין זה לא היה לו לכתוב נוטה דשם כתב בפירוש כדברי הרי"ף ז"ל שכתב שם בריש פ' שביעי וז"ל לפיכך הכותב לעבדו עצמך וכל נכסי קנויים לך חוץ ממקום פלוני או חוץ מעלייה פלונית אין זה כורת והגט בטל וכו':