אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות זכייה ומתנה· רבי אברהם די בוטון

פרק א · הלכה יג

הלכה יב

בקעה גדולה שיש בה שדות הרבה וכו'. ה"ה הליץ בעד רבינו ז"ל שמתרץ הא דאמרי' בגמרא כל שאין שם מצר וחצב וכו' עם הא דאמרינן לעיל כדאזל תיירא דתורי דהך חזקה לא הוי במכוש אחד. עוד חלק הרב"י לדעת רבינו ז"ל דכאן הוא מכוין לקנות את כולה משא"כ לעיל גבי כדאזל תיירא דתורי וכו' והטור ז"ל לא הביא בדברי הרמב"ם ז"ל שום אחד מאלו החלוקים שכתב בח"מ סימן רע"ה וז"ל הרמב"ם ז"ל כתב שאם אין ביניהם דבר מפסיק והיא בקעה גדולה קונה במכוש אחד ר"ל מה שנקרא על שם אותו הגר וא"א הרא"ש ז"ל כתב כסברא ראשונה והחילוק שחילק ה"ה ז"ל ודאי דלא ס"ל שהרי כתב בשם הרמב"ם ז"ל קונה במכוש אחד כל מה שנקרא וכו' גם החילוק שחלק הרב"י ז"ל לא ס"ל כדבריו מפני שהטור ז"ל כתב קודם החזיק באחת מהם לקנות כולם קנה כולם אפילו במכוש אחד לא פירש לקנות את כולם אלא החזיק סתם לא קנה במכוש אחד אלא כמלא מענה ואחרי כן כתב שהרמב"ם ז"ל פליג משמע דס"ל דהרמב"ם לא ס"ל חילוק זה וא"כ יש לתמוה בדברי הטור ז"ל מאי הבין בדברי רבינו ז"ל דהיה לו להקשות מדידיה אדידיה במ"ש כדאזיל תיירא וכו' כיון דאינו מחלק שום אחד מאלו השני חלוקים גם שם לא הונח לי בדברי הטור ז"ל כיון שהוא מחלק בין מכוין לקנות את כולה להחזיק סתם מנין לו החלוק שחלק בד"א בשדה בית הבעל אבל בבית השלחים קונה במכוש אחד דחילוק של בית הבעל לבית השלחים לא הוי אלא לתרץ השני מימרות אבל כיון שהוא מחלק בין שהוא לקנות את כולה להחזיק סתם מנא ליה הא. ולקושיא הראשונה י"ל דאפשר דהוא מפרש דברי רבינו במ"ש כאן אין שם לא מצר ולא חצב הוא בשדה גדולה המסויימת במצריה ויש בו שדות קטנות הרבה ואין שם לא מצר ולא חצב וכיון שבסוף השדה היא מסויימת במצריה לזאת אמרינן דכל שנקרא בי גרגותא דפלניא קנה אבל הא דאמר כדאזל תיירא דתורי הוא בשדה שאינה מסויימת במצריה. כ"ז נ"ל ליישב דעת הטור ז"ל במה שהבין דברי הרמב"ם ז"ל. עוד כתב ה"ה ז"ל דדעת ההלכות כרבינו ז"ל שמחלק בין קנה במכוש אחד להחזיק בחזקה אחרת טעמו מפני שאם דעתו כדעת רבינו חננאל שהוא מחלק בין בית הבעל לשדה בית השלחין היה לו לבאר בפירוש ולחלק וכ"ת אם דעתו כדעת רבינו ז"ל למה לא חילק בין החזיק במכוש אחד להחזיק בחזקה אחרת נראה לומר דזה לא הול"ל דכיון דהתם פירש במכוש אחד וכאן אמר סתם אין שם מצר ולא חצב משמע דעל הסתם איירי בחזקה אחרת כדרך החזקות, וא"ת למה לא נאמר שמפרש כדאזיל תיירא וכו' כדפירש רשב"ם ז"ל דהיינו דקונה אותה בזה השיעור ולא כמו שפירש רבינו ז"ל דעד זה השיעור קונה ולפי פירוש רשב"ם לא קשה כלל מהא דרבי מרינוס להתם דהתם לא איירי בשיעור הנקנה אלא במה קונה וכאן איירי בשיעור הנקנה וכ"כ בעל ההגהה דלפירוש רשב"ם ז"ל לא קשה מידי. מיהו הא לא קשיא דפירוש רשב"ם נמי הוא כדכתב ה"ה ז"ל לעיל מינה. ועוד שראיתי שרשב"ם ז"ל עצמו אע"פ שהוא מפרש כדאזיל תיירא דתורי באופן הקנייה מ"מ הוקשה לו בגמרא הא דר' מרינוס ופירש דפליגי. אלא שעליו אני תמיה לא הוצרך לכך. ולזה נ"ל לומר שלא כדברי בעל ההגהה דלפירוש רשב"ם ז"ל ג"כ קשה דכיון דהקנין הוא שילך כל השדה מראשו ועד סופו מהו זה ששואל אין שם לא מצר ולא חצב השיעור הוא שילך מראש ועד סוף לקנותו ואפילו שיהיה גדול כאנטוכיא אם ילך מראש ועד סוף קנאו ואם לאו לא קנאו ואם הלך לרחבה ושואל לאורכה עד מתי יקנה ודאי שקונה כל ארכו עד אלף אמה דלכך פירש רשב"ם ז"ל דפליגי:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות זכייה ומתנה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה