לחם משנה על משנה תורה, הלכות זכייה ומתנה· רבי אברהם די בוטון
פרק א · הלכה יא
וכל המפסיק ברשות שבת וכו'. תימה דכאן נראה דפסק רבינו ז"ל כאביי דאמר בפ' חזקת הבתים דבשבת מפסיק אפי' כרמלית אבל פיסלא לא ובפי"ז מהל' שבת כתב רבינו ז"ל הוציא חצי שיעור וחזר והוציא חצי שיעור בהעלם אחת לרשות אחת חייב לשתי רשויות אם יש ביניהם רשות שחייבים עליה פטור היה ביניהם כרמלית הרי הן כרשות אחת ע"כ. משמע דפסק התם כרבא דכרמלית אינו מפסיק. וע"ק מנין לו הרשות שמפסיק לגיטין דהיינו פיסלא שמפסיק בנכסי הגר הא בהא ליכא הק"ו שכתב ה"ה ז"ל וכיון דגיטין ושבת מוחלקין נימא דנהי דמאי דמפסיק בשבת מפסיק בנכסי הגר מ"מ מאי דמפסיק בגיטין מנלן. מיהו לזה י"ל דס"ל דפיסלא לא גרע ממצר וחצב כדכתב רשב"ם ז"ל דרבא אזדא לטעמיה. ולקושיא ראשונה י"ל בדוחק דמאי דקאמר או כרמלית אסיפא דלישניה קאי וה"ק המפסיק ברשות שבת כגון רה"י או אפילו אינו מפסיק בשבת כגון כרמלית מפני שהוא מפסיק לגיטין ודוחק: