לחם משנה על משנה תורה, הלכות דעות· רבי אברהם די בוטון
פרק א · הלכה א
[ וכילי ושוע. ואע"פ דכבר חשיב לעיל]
ויש שהוא מסגף עצמו וכו' ויש שהוא מאבד כל ממונו וכו'. מאבד ממונו דהתם הוא אבוד ממון או סיגוף אבל כאן אינו אלא נדיבות לתת לבני אדם ואין זה אבוד ממון וההפך הוא הכיליות שלא לתת לבני אדם כלל אבל עצמו אינו מסגף: