לחם משנה על משנה תורה, הלכות גירושין· רבי אברהם די בוטון
פרק יא · הלכה ד
עד מתי הבת ממאנת וכו'. מדברי ה״ה ומדברי רבינו נראה דלאחר י״ב שנה כל זמן שלא נתברר שהביאה שתי שערות יכולה למאן ולא אמרינן חזקה הביאה שתי שערות והא דאמרינן בפרק יוצא דופן (נדה דף מ"ו) קטנה שהגיעה לכלל שנותיה אינה צריכה בדיקה חזקה הביאה סימנים וכו' מוקי לה רבינו דהוא כשבעל דכיון דבעל הוי איסור תורה אז אמרינן חזקה הביאה סימנין לחומרא אבל כשלא בעל הוי ספיקא דרבנן אם הביאה אם לא הביאה ואזלינן לקולא ויכולה למאן וכן נראה מדברי רבינו דבעינן בעילה דכתב ואינה צריכה בדיקה למיאון שחזקתה שהביאה וכו' והיינו מימרא דרבא כדפרישית וכן נראה מלשון ההלכות. אבל הטור ז״ל סי' קנ״ה משמע דסבירא ליה דהא דרבא אפילו שלא בעל הוא ואחר שעברו י״ב שנה אינה יכולה למאן חזקה הביאה וכו' שכן כתב שם בד״א שיכולה למאן אחר י״ב שנה שבדקו אותה ולא הביאה ב' שערות אבל סתמא וכו' אבל דעתו כמו שכתבתי וא״כ מ״ש רבינו בד״א כשלא בא עליה הבעל איירי בלא בדיקה וה״ק בד״א דאחר י״ב בלא בדיקה ממאנת אחר שנעשית וכו' אבל אם בעל אפילו שלא נבדקה חזקה הביאה והוא ודאי קדושין ואם לא נבדקה הוי ספק. כך נראה פי' דברי רבינו. ויש לתמוה על ה״ה שכתב פירוש בד״א שהיא נאמנת וכו' וכיון שכן אם נבדקה ואין לה סימנין אע״פ שיש לה שנים ממאנת דלמה כתב אם נבדקה אפילו שלא נבדקה כל זמן שלא נתברר שיש לה סימנים ממאנת כמו שכתב בסוף הלשון אין אומרים הוחזקה הביאתן וכו' ועוד ע״כ בד״א כשלא נבדקה איירי דהא סיפיה דלישנא הכי הוא הרי זו אינה ממאנת ואינה צריכה בדיקה וכו' משמע דבלאו נבדקה איירי. ואולי י״ל בדוחק דאין כוונת ה״ה אלא לומר הצד שיוכל למאן אפילו לכתחלה וז״ש וכיון שכן אם נבדקה ואין לה סימנים אז ממאנת כלומר לכתחלה מה שאין כן כשלא נבדקה דאז לכתחלה לא תמאן אבל מ״מ דברי רבינו ע״כ איירי בלא נבדקה כדפרישית ודוחק: