לחם משנה על משנה תורה, הלכות גירושין· רבי אברהם די בוטון
פרק י · הלכה ח
עוד כתב ה״ה בלשון המתחיל וכן הדין באחין וכו' ומ״ש רבינו ושמע שמתה הוא בעדים כלומר בתרי עדים דלישא אחותה צריך ב' עדים כמבואר לקמן בהל' יבום וחליצה. ומ״ש בסוף הלשון בין ששמעו ע״פ עדים בין בעד אחד וכו' כדעת ההלכות. לא קאי מ״ש כדעת ההלכות אעיקר דינא דהדין פשוט הוא בגמ' פ' האשה רבה דאמרו שם ואע״ג דאזול אשתו וגיסו כו' אלא אמאי דאמר בין בשני עדים בין בעד אחד דההלכות פסקו כן ודלא כמ״ד בגמרא דכשהוא ע״פ שני עדים מאי הוה ליה למעבד שם בפרק האשה רבה (יבמות דף צ"א:):