לחם משנה על משנה תורה, הלכות גירושין· רבי אברהם די בוטון
פרק ט · הלכה כג
אמר להן כתבו ותנו גט לאשתי אחר השבוע וכו'. כתב הטור בשם הרא"ש דהוא מפרש בדברי רבינו משנה אחר השבוע ואילך כותבין אבל עד שנה אין כותבין וכדבריו אתי שפיר קצת מ"ש וכתבו ונתנו לה לאחר ב' שבתות מחדש שני ה"ז פסול דנקט ב' שבתות משום דלאחר שבת מחדש ב' הוי זמנו. וסובר רבינו דהזמן הוי עד כפל ממנו ולזה אמר דלאחר ב' שבתות ה"ז פסול ובסדר הזה בכל הזמנים דהזמן הוי כפול ממה שעבר אחר השבוע או החדש. אבל לפי' ה"ה קשה דלמה הזכיר ב' שבתות ולז"א ה"ה וקצת קשה לי לזה, כלומר אם נפרש כפירוש הרא"ש הוה אתי שפיר הך קושיא אבל קשה לפירוש זה. ומ"ש ה"ה וזהו שכתב רבינו אין כותבין אלא עד שנה אחר השבוע וכו' כלומר הכריח פירוש זה מב' טעמים. האחד שכתב רבינו אין כותבין אלא וכו' ומדקאמר אלא משמע דלא כפירוש הרא"ש דלהרא"ש לא שייך לומר אלא וכדהקשה לו הרב"י ז"ל. הב' שכתב השבוע מאחר יום השבת עד סוף יום ג' שהרי כתב שעד סוף יום ג' ואי איתא דמשם ואילך מתחיל הזמן משם ואילך קמי שבוע מיקרי ועד שם בתר שבתא אלא ודאי פי' דעד שם כותבין ולא יותר: