אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות גירושין· רבי אברהם די בוטון

פרק ח · הלכה כד

הלכה כב

מי שנתגרשה על תנאי וכו'. כתב ה"ה ובהשגות בזה דברים וכו' ואם עיין הראב"ד ז"ל וכו'. ואני תמה על ה"ה במה שהבין בדברי הראב"ד ז"ל דלא נעלם ודאי מהראב"ד ז"ל דמ"ש רבינו ואם לא נתקיים דר"ל שנתבטל התנאי כגון שעשה מעשה דביטלו אבל ההשגה היא דאיך דימה זה לההיא דאשה שהלך בעלה דשאני הכא דאע"פ שלא נתקיים התנאי יש לאוסרו על הראשון מפני שיאמרו העולם שהגירושין היו גירושין גמורין ומאן מוכח שלא נתקיים כלומר מי יאמר להם שלא נתקיים התנאי וסבורין שנתקיים והוי מחזיר גרושתו לאחר שנשאת אבל התם שרואים שבעלה חי ולא ראו גט יאמרו ודאי קדשה שני כסבור שמת בעלה וכדכתבו התוספות גבי אמרי קדושי טעות הוא בהאשה רבה (דף פ"ט) ודלא כרש"י ולזה כתב הראב"ד ז"ל דצריכה גט והגט השני משני אוסרה על הראשון ולהכי אהני הגט הראשון לאוסרה על הראשון אבל מ"מ הגט הראשון לא היה גט אלא יורשה ומטמא לה דכאשתו הויא אלא להא מילתא לחוד הוי גט דאסורה עליו וזה פשוט בדברי הראב"ד ז"ל ואולי דגם ה"ה פירש זה בדברי הראב"ד ז"ל ודחאו בדבריו הראשונים שכתב וכן נראה היקש זה בגמרא כלומר ואי אפשר שהשיגו הראב"ד ז"ל מן הדמיון הזה לכך פירש פירוש אחר בדבריו וגם כן דחאו וכל זה דוחק בדברי ה"ה וגם לא ראיתי ההיקש הזה (וכן) [והיכן] הוא מבואר בגמרא:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות גירושין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה