אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות גירושין· רבי אברהם די בוטון

פרק ז · הלכה ה

הלכה ב

שליח שהביא גט ממקום למקום בח"ל וכו'. מה שהסכים ה"ה דברי רבינו עם דברי ר"ת בקצת כלומר דסובר החילוק דהשתא ניידי אבל דוקא ממקום למקום קשה קצת דא"כ אפילו בא"י נמי השתא אמאי לא בעינן בפני נכתב ובפני נחתם דהא בכל המקומות ניידי בין בא"י בין בחו"ל ועוד דלא היה לו לרבינו לכתוב הדין סתם משום דהשתא בזמן הזה ניידי דאין דרכו של רבינו אלא לכתוב הדין הנהוג בכל הזמנים והיה לו להזכיר חילוק זה בדבריו אי ניידי או לא ניידי: עוד כתב ה"ה ופסק רבינו כחכמים וכו'. קשה דלרבא דקי"ל כוותיה קאמר בגמ' דחכמים מפרשים לת"ק והיכי קאמר פסק דאין כאן מחלוקת. וי"ל דקאמר פסק משום דבגמרא לא קאמר דחכמים מפרשים לת"ק אלא כדי לדחות לימא כתנאי אבל אם המשנה כפשטה משמע דפליגי ולכך קאמר פסק:

ואפילו היו שמות עדיו וכו'. בפרק המביא קמא (גיטין דף י"א) אמרו בעא מיניה ר״ל מר' יוחנן עדים החתומים על הגט ושמותם כשמות עכו״ם מהו א״ל לא בא לידינו אלא לוקוס ולוס והכשרנו ודוקא לוקוס ולוס דלא שכיחי ישראל דמסקי בשמהתייהו וכו' איתיביה גיטין הבאים ממדינת הים והעדים חתומים עליהם אע״פ ששמותיהם כשמות העכו״ם כשרים מפני שרוב ישראל שבח״ל שמותיהם כשמות העכו״ם התם כדקתני טעמא וכו' איכא דאמר כי מתניתא בעא מיניה ופשט ליה ממתניתא ע״כ. ופירש״י כי מתניתא בעא מיניה גיטין הבאין ממדה״י ושמותיהן כשמות עכו״ם וכו' ע״כ. והשתא קשה לדעת רבינו דבין ללישנא קמא בין ללישנא בתרא היכי דבאין מא״י הם פסולים דלישנא קמא בפירוש אמרו אין בידינו אלא לוקוס ולוס והכשרנו וכל השאר הם פסולים מפני דדוקא בחו״ל הוא כשר משום שרוב ישראל שבחו״ל שמותיהם כשמות העכו״ם אבל בא״י לא. וללישנא בתרא לא בעא מיניה אלא כי מתניתא גיטין הבאין ממדינת הים דוקא אבל שבא״י ודאי פסולים שאין שמותיהם כשמות עכו״ם וא״כ רבינו דאיירי אפילו בגיטין הבאין מא״י שכ״כ בתחלת דבריו שליח שהביא גט ממקום למקום בחו״ל או מא״י לחו״ל או מחו״ל לא״י אח״כ כתב ואפילו היו שמותיהן כשמות עכו״ם וכו' משמע דאכולהו קאי לא אתי לא כלישנא קמא ולא כלישנא בתרא. וי״ל דהתוס' פי' דקס״ד דמקשה כלישנא קמא דהא דקתני שרוב ישראל שבח״ל שמותיהן כשמות עכו״ם לא להכשיר במדה״י קא אתי אלא נותן טעם לדבר דרגילות הוא דמסקי ישראל בשמות עכו״ם וסובר רבינו דמאי דקאמר בגמ' בלישנא בתרא איכא דאמרי כי מתניתא בעא מיניה לאו כדפירש״י ז״ל דבעא בגיטין הבאין ממדה״י דוקא אלא ה״ק אפילו דבעא מיניה בגיטין באין מא״י ה״ל כי מתניתא דמאי דנקט במתניתא שרוב ישראל שבח״ל לאו דוקא ח״ל אלא טעמא יהיב למילתיה משום דרגילות הוא כמו דהוה ס״ד דהמקשה ללישנא קמא ופסק רבינו כלישנא בתרא והשתא ניחא נמי דפסק רבינו כת״ק דמתני' דפסיל עדים החתומים על הגט אפילו שמות מובהקים דללישנא קמא דר' יוחנן הוא פסיק כר' אליעזר דהא קאמר לא בא לידינו אלא לוקוס ולוס והכשרנו ולא ה״ל לרבינו למיפסק דלא כר' יוחנן אלא משום דללישנא בתרא לא א״ר יוחנן אלא כשרין כי מתניתא ורבינו פסק כלישנא בתרא כדכתבינן לכך פסק בההיא דעדי עכו״ם כת״ק:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות גירושין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה