אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות גירושין· רבי אברהם די בוטון

פרק ג · הלכה טז

הלכה יד

(טו-טז)

הכל כשרין לכתוב את הגט חוץ מחמשה וכו'. ולמה אין כותבין אלו החמשה וכו'. ה"ה כתב דדעת רבינו הוא דשמואל מוסיף אדרב הונא והיה נ"ל לפרש דברים אלו דנהי דרב הונא דקאמר והוא שגדול עומד על גביו אינו מחלק בין טופס לתורף אלא בכל גוונא כשר כשגדול עומד על גביו אבל שמואל מוסיף אדרב הונא וקאמר דנהי דבעינן גדול עומד על גביו אבל הא מיהא לא אהני אלא לטופס אבל בעינן שיור מקום התורף. ומה שהביאני לפרש כן בדברי ה"ה משום דאם נאמר דרב הונא לא פליג אדשמואל אלא סבר דעכ"פ בעינן שיור מקום התורף א"כ כשהקשו לרב הונא (דף כ"ג) מההיא דנכרי פסול ודאי משום דמשמע ליה לגמרא דאיירי אפילו בטופס לבד והוא דבר קשה לומר פסול לענין הטופס דהא בדיעבד כשר הוא הטופס כדכתב רבינו לכך היה נ"ל לומר כדכתיבנא דלא מפליג רב הונא כלל בין טופס לתורף אלא בכל גוונא כשר כשגדול עומד על גביו דוקא. אבל ראיתי להרב ב"י ז"ל בסי' קכ"ג דסובר בדעת רבינו דרב הונא לא פליג אשמואל ושמואל לא פליג ארב הונא דרב הונא בטופס לבד איירי ואפשר דמאי דנקט בברייתא פסול משום דקאי אמתניתין דבכל הני דקאמר מתניתין דכשר בגט פסול והיינו לכתחלה ואיידי דנקט במתניתין כשר נקט בברייתא פסול. עוד ראיתי שם בסוף אותו פרק להרב"י ז"ל דברים תמוהין כשבא לבאר דברי הטור כתב ומעתה יתבארו דברי רבינו וכו' חדא במ"ש ומשום דכתב הרא"ש בין בנכרי בין בחש"ו דגזרינן טופס אטו תורף כתב דפליג אהרמב"ם כו'. ותימה דהרא"ש לא פליג אהרמב"ם אלא במ"ש דחש"ו אם כתבו הטופס בדיעבד בלא גדול עומד על גביו דכשר ולהרא"ש נראה מדברי הטור דאפילו בדיעבד פסול כיון שאין גדול עומד על גביו אבל לכתוב טופס לכתחילה חש"ו בגדול עומד על גביו זה לא שמעינן שיחלוק הרא"ש עליו והרי גמרא ערוכה הוא דבגדול עומד על גביו סגי אפילו לכתחילה וא"כ איך כתב הרב"י ז"ל דפליג אהרמב"ם דמכשיר בחש"ו לכתוב טופס לכתחילה ואם נפשך לומר דפירוש דבריו הוא כלומר דפליג אהרמב"ם במאי דקאמר שהוא לכתחילה שהוא סבר אפילו בדיעבד אכתי קשה מה שאמר אח"כ מיהו לא ברירא ליה לרבינו אי גזר הרא"ש בטופס אפילו בדיעבד דהא ודאי ברור הוא לדעת רבינו דהרא"ש גזר אפילו בדיעבד דהרי כתב דלהרא"ש בחש"ו הוי אפילו בדיעבד כשאין גדול עומד על גביו וכיון דשמעינן כן בחש"ו כשאין גדול עומד על גביו ה"ה בנכרי דהכל הוי טעמא משום דגזרינן טופס אטו תורף ואפילו תדחוק ותאמר דבנכרי איכא לפלוגי אפשר דבדיעבד כשר ואינם שוים חש"ו ונכרי א"א שיסבור הרב"י ז"ל כן ממ"ש בסוף הלשון ואם הגירסא הרמב"ן בנו"ן וכו' דהכי ס"ל להרמב"ן כמ"ש לעיל גבי חש"ו וא"כ הוא יקשה אמאי לא כתב רבינו נמי דהרא"ש והרמב"ן בנכרי כו' הא דס"ל דאי אמרינן בחש"ו דאפילו בדיעבד פסול הוא הדין דאמרינן כן בנכרי. ועוד אני תמיה במ"ש ומחק הגירסא דאיתא בהרא"ש וכ"כ הרמב"ם דאסור לחש"ו וכו' ואמר ואם הגירסא הרמב"ם במ"ם ספר מוטעה נזדמן לו וכו' ואיך כתב כן והלא הגירסא שיש בידינו בדברי הרמב"ם כך הוא כמ"ש הרא"ש וז"ל מותר להניח חש"ו לכתוב תופס הגט לכתחילה והוא שיהא גדול וכו' משמע דאם אין שם גדול אין כותבין לכתחלה ואפילו תאמר דלהרב"י ז"ל יש לו גירסא אחרת בדברי הרמב"ם א"א לומר דהא מוכרח הוא מן הגמרא לפירוש הרמב"ם דבטופס אם אין גדול עומד על גביו אסור לחש"ו לכתוב שהרי אמרו והוא שיהיה גדול עומד על גביו והיינו בטופס ומ"מ הצריך שיהיה גדול עומד וקשה עוד מזאת שמחק הגירסא ואמר שהוא הרמב"ן בנו"ן ואיך אפשר לומר כן והא הוא הביא תחילה בפסקיו דברי רב אלפסי ואמר מדהביא רב אלפס הני תרי אוקימתות כו' משמע מתוך דבריו דאוקימתא דשמואל קיימא אאוקימתא דרב הונא וכו' ועל זה כתב וכ"כ הרמב"ם וכו' והרי הפירוש הזה של רב אלפס הוא הפירוש עצמו של הרמב"ם ופירוש של הרמב"ן הוא דפליגי וכמ"ש הרב ב"י ז"ל עצמו ואיך אפשר לגרוס בדברי הרא"ש הרמב"ן. סוף דבר שלא ירדתי לסוף דעת הרב בזה הלשון כלל:

והעבד אינו בתורת גיטין וקידושין וכו'. אע"ג דבגמרא נתנו טעם לנכרי משום דאדעתא דנפשיה עביד משמע דהך טעמא דאינו בתורת גיטין וקידושין לא אהני לענין כתיבה מדלא יהיבי לה בגמרא גבי נכרי יש לומר דסבור רבינו דה"ה דהוה מצי למימר הך טעמא אלא טעמא רויחא נקט דאהך טעמא דאינו בתורת גיטין וכו' איכא בגמרא מאן דאתקיף עליה ומשום הכי כתב רבינו בנכרי טעמא דאדעתא דנפשיה עביד ולא כתב טעמא דעבד משום דהוי טעמא רויחא כדכתיבנא:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות גירושין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה