אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות גירושין· רבי אברהם די בוטון

פרק א · הלכה א

פרק א

ועשרה דברים הן עיקר הגירושין מן התורה וכו'. וא"ת למה לא מנה שיהא הכותב ישראל ולא אחד מחמשה ממה שכתב בספ"ג וכן קשה למה לא מנה שתהא האשה המקבלת אותו בת דעת ולא קטנה ושוטה שנתמעטה מושלחה פרט לזו שמשלחה וחוזרת כדאיתא ביבמות. וי"ל דטעם החמשה עיקרן משום לשמה הוא דחש"ו אינן בני דעה ולא יכתבו לשמה וגם עכו"ם דאדעתיה דנפשיה עביד ועבד אינו בתורת גיטין ואנן בעינן שיכתבו מי שהוא בתורת גיטין והכל חוזר לטעם לשמה והרי הם נכללים במה שכתב ושיהיה נכתב לשמה. גם הא דקטנה ושוטה בכלל דשיתנו לה בתורת גירושין הוא כלומר דהיא יודעת שהיא לשם גירושין וקטנה ושוטה לאו בני דעה נינהו. וא"ת למה לא מנאן רבינו כפי סדר הפסוק שפירש רבינו אחרי כן. ויש לומר דבענין המנין מנה רבינו כפי הענין והענין הוא כך תחילה שיגרש ברצונו ואח"כ במה מגרש ואחר שידענו שמגרש בכתב צריך לדעת מה יהיה כתוב שם ואח"כ צריך לדעת איך יכתבו אם לשמה או לא ואח"כ שלא יהיה מחוסר מעשה אחר הכתיבה ואח"כ ענין הנתינה אבל בענין הראיות פירש רבינו כפי סדר הפסוקים. ואם תאמר ואיך ביאר על סדר הפסוקים הא ביאר פסוק ושלחה קודם פסוק שלא יהא מחוסר מעשה וכו' שיוצא ממה שאמר וכתב ונתן מי שאינו מחוסר כו'. וי"ל דבתחילה ביאר כל תיבה ותיבה לבדה ואח"כ ביאר סמיכת התיבות וביאר תחילה סמיכת וכתב ונתן ואח"כ ביאר סמיכת ספר כריתות ונתן שהוא אח"כ ונמצאו דברי רבינו על סדר נכון כדרכו בכל המקומות:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות גירושין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה