לחם משנה על משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה· רבי אברהם די בוטון
פרק יד · הלכה ח
ראה סלע או מטבע. כתב הטור ז"ל בסימן רס"ב ואפילו אבדה שהיה שוה הרבה אם היה של שותפין הרבה שאין מגיע לכל אחד שוה פרוטה אינו חייב להחזירה בד"א שידוע שהן שותפין בה אבל בסתר שראה חפץ שנפל משלשה וכו' חייב להחזירה דשמא הם שותפים בו ואחד מהם מחל חלקו לחבירו וכו'. ולשונו קשה במ"ש בד"א בידוע שהם שותפין וכו' שאם אין ידוע אם מחלו אהדדי או לא אפילו הם שותפים ליהוי חייב להחזיר משום דילמא מחלו אהדדי ומכ"ש ראוי לומר כן היכא שידוע שהם שותפים מהיכא דלא ידענא אם הם שותפים דכיון דהיכא דלא ידענא אם הם שותפים אמרינן אימור שותפים נינהו ומחלו אהדדי כ"ש היכא שידענא שהם שותפים דחיישינן דילמא מחלו אהדדי ואם ידע דלא מחלו זה לזה אפילו בחלוקה אחרת כתב שאם אח"כ נודע שלא מחל אחד לחבירו הרי היא שלו וא"כ מהו זה שתלה הדבר בין ידוע שהם שותפים לאין ידוע שהם שותפים: