לחם משנה על משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה· רבי אברהם די בוטון
פרק יג · הלכה יא
מצא כסות של צמר מנערה וכו'. מפרש רבינו ז"ל מ"ש בפרק אלו מציאות הא בדעמרא הא בדכיתנא הפך מפירוש רש"י ז"ל דעמר יפה לה הניעור ולא דכיתנא וכן פירש הרי"ף ז"ל:
נזדמנו לו אורחים וכו'. בגמ' בעי אי לצורכו ולצרכה מותר או לא ופשיט ליה מההיא דנזדמנו לו אורחים לא ישטחנה על גבי מטה וכו' בין לצורכו בין לצורכה וכו' ובודאי דהאי דפשיט דלא ידע חילוק בין דאיכא אורחים להיכא דליכא אורחים משמע דבין לצורכו ולצורכה דאיכא תרתי צורכו וצורכה אפילו הכי אסור אבל לצורכה לבד ודאי דמותר דאל"כ תקשי ליה דבפני אורחים אמאי לצורכה לבד אינו מותר אלא ודאי דיש הפרש בין אורחים להיכא דליכא אורחים אלא ודאי כדפרישית וכיון שכן קשה על רבינו ז"ל ועל הטור ז"ל שכתב גם כן בסימן רס"ז כדברי רבינו דבפני האורחים אפילו לצורכה לבד אסור הא בגמרא לא דחו שאני התם דמקלא קלילא אלא כשהוא לצורכו ולצורכה אבל לצורכה לבד מנא לן דסגי הך טעמא. ויש לפרש דודאי דטעמא דגנבי טעמא מעליא הוא ואם כן אפילו לצורכה לבד פשיטא דאסור מהך טעמא: