אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה· רבי אברהם די בוטון

פרק יג · הלכה ג

הלכה א

בא בעל האבדה ונתן וכו' סימנים מובהקים וכו'. קשה למ"ש ה"ה דהבעיא היא בסימנין כגון מדת ארכו ורחבו או משקלו אבל סימן מובהק כגון נקב יש בו בצד אות פלוני בהא כולי עלמא מודו דהוי דאורייתא ואין בזה בעיא א"כ כדפשיט גמרא ממתניתין דיש לה סימנין וכן מברייתא דחמור בסימני אוכף וכן מההיא דדורשהו אם הוא רמאי וכו' אמאי לא דחו דהני סימנין הם סימנים מובהקים מן המובהקים כגון נקב יש בו בצד אות פלוני דבהא אפילו סימנין דרבנן הם דאורייתא ולא הו"ל לדחוקי בתרוצי דתריץ:

והרמאי אע"פ שיתן סימן מובהק. כתב הר"א ז"ל דאע"פ שיתן סימן מובהק מן המובהקים אין מחזירין וכתב ה"ה ז"ל דאע"ג דסימנים כאלו דאורייתא ברמאי חיישינן דמדאורייתא ילפינן לה כלומר דקרא דקאמר עד דרוש אחיך אותו משמע דצריך לדרוש לזה יותר מאחר וכיון שאחר סגי בסימן מובהק מן המובהקים מדאורייתא להא ודאי לא סגי בהכי וכן משמע במשנה דמהאי קרא נפקא לן דסימן אינו מועיל ברמאי. וקשה לזה דאמרינן בגמרא למפשט בעיין דסימנים דאורייתא ת"ש והיה עמך עד דרוש אחיך אותו מאי לאו בסימנים וכו' והשתא אמאי סגי בסימנין לרמאי כיון דלמי שאינו רמאי סגי בסימנים להא ודאי מעלינן ליה דרגא ולא סגי בהכי כפי סברתו של ה"ה אלא ודאי משמע דאי סימנים דאורייתא אפילו לרמאי מחזרינן וא"כ סימנים מובהקים מן המובהקים שהם מדאורייתא ודאי דמחזרינן לרמאי כפי הנראה מפשט השמועה כדכתיבנא ומתני' דקתני דסימן אינו מועיל ברמאי אסמכתא בעלמא הוא כדכתבו התוס' ז"ל. וי"ל דסובר הר"א ז"ל כתירוץ ב' שתירצו התוס' ז"ל וז"ל ועוד דבמתני' איירי בידוע שהוא רמאי לכך צריך עדים וכו' וקרא תרתי קאמר עד דרוש אחיך אותו כלומר תדרוש לאחיך בין לרמאי בין לסתם בני אדם בסימנים שהם דאורייתא ולרמאי מעלינן ליה דרגא והוי בעדים וברייתא איירי בסתם בני אדם כמ"ש התוס' ז"ל:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה