לחם משנה על משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה· רבי אברהם די בוטון
פרק יא · הלכה ד
והוא שטעה מעצמו וכו'. יצא לו לרבינו ז"ל זה משום דבפרק הגוזל ומאכיל אמר יכול יגלום עליו ת"ל וחשב עם קונהו ופירשו התוס' בשם הערוך יכול יגלום עליו שיטעה את העכו"ם ויתן לו פחות ממה שנתן לו ומפני שאמר שמואל שם טעותו מותרת הוצרך לחלק דטעותו היינו שהוא מטעה את עצמו אבל לא שהישראלי מטעהו וכן בהל' גנבה פ"ו כתב דאסור להטעותו מהאי קרא דוחשב עם קונהו משמע שכונתו כמ"ש. אבל בריש הל' גנבה כתב אבל טעותו כגון להטעותו בחשבון וכו' מותר ובלבד שלא יודע לו דליכא חילול השם. ונראה שדעתו כדעת התוס' שכתבו שם על פירוש זה שלא יגלום שכתבתי וז"ל אע"ג דטעות עכו"ם מותר אסור להטעותו במקום שהעכו"ם יודע שגוזל ועושה עצמו כלא יודע ע"כ, לפ"ז נמצא דאם אין העכו"ם יודע מותר אפילו להטעותו: