לחם משנה על משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה· רבי אברהם די בוטון
פרק טו · הלכה טו
שהתאנה וכיוצא בה עם נפילתה נמאסת כו'. קשה קצת דלא אמרו כן בגמ' אלא לתרץ לרבא דלית הלכתא כוותיה וכן אמרו שם בשלמא רישא לאביי לא קשיא אגב דחשיבי ממשמש בהו תאנה נמי מידע ידיע דנתרא אלא סיפא לרבא קשיא וכו' אמר רבי אבהו שאני זית וכו' אי הכי תאנה נמי ותירצו תאנה עם נפילתה נמאסת ומשמע דלאביי לא איצטריך הא. וכן יש לדקדק כגון זה על רש"י ז"ל שפירש שם תאנה עם נפילתה נמאסת הילכך כיון דידיע דנתרא מעיקרא מייאש משום מאיסותא דמכי נפלה לא חשיבא עליה ומפקר לה דכיון דמתרץ לרבא למה אמר כיון דמעיקרא וכו' דזה אינו אלא לאביי דאית ליה דיאוש שלא מדעת לא הוי יאוש:
סליקו להו הלכות גזלה ואבדה בס"ד
סוף הספר