לחם משנה על משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה· רבי אברהם די בוטון
פרק טו · הלכה ד
ואם חשש שמא יהרגנה וכו'. בגמ' אמרו דאין הורגין אלא א"כ מתרין לבעליה ואין זקוק לה מפני שאם לא התרו בבעלים לא יהרגו ואם התרו בו ולא שמרה מאבד עצמו לדעת הוא וא"כ אינו חייב להתעסק להציל מי שמאבד עצמו לדעת וכתבו הטור ז"ל בח"מ סי' רס"א ורבינו ז"ל סמך על מ"ש לעיל בפי"א המאבד עצמו לדעת אין נזקקין לו: