אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה· רבי אברהם די בוטון

פרק ד · הלכה יא

הלכה י

וכן הטוען את חבירו שנכנס לביתו וכו'. כתב ה"ה ז"ל ומתוך הסוגיא והמשנה מתברר זה דקתני ראוהו דוקא ולא ידעתי מניין דאי משום דמתני' נקט היו מעידים הוי משום דהוא טוען לא נטלתי כלום ואם לא היו עדים היה נאמן במיגו אבל כשאומר נטלתי ועושה עצמו חשוד אני אומר דנאמן לחובתו דאע"ג דאין אדם משים עצמו רשע לחובתו משים וכדכתב ה"ה ז"ל בפ"ד מהל' טוען גבי מ"ש רבינו ז"ל אין אדם נעשה חשוד וכו' דדוקא נתבע אבל תובע הנשבע ונוטל ואמר חשוד אני נאמן להזיק עצמו וא"כ הכא נמי אע"ג דאיכא מיגו נימא הכי וגם מדברי רב יהודה דנקט ראוהו אין כאן ראיה דהתם איירי בפני בעה"ב ולא נכנס למשכנו אלא שאומר היו לו לוקחים ובודאי אם לא היה שם עדים היה נאמן במיגו אבל הכא לא מיירי כי התם וא"כ לא ידעתי היכא נתברר איברא דמסברא אפשר לאומרו אבל הכרח לדין זה לא מצאתי:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה