אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה· רבי אברהם די בוטון

פרק ג · הלכה י

הלכה ט

מי שהיה לו צמר וסמנין שרויין כו' משלם לו דמי מה שהפסיד בצמר כו'. בפ' הגוזל עצים אמרו במסקנא אלא הכא במאי עסקינן כגון שגזל צמר וסמנין דחד וצבע לההוא צמר וכו' ואמרו שם ותיפוק ליה דאייקר ניהליה בדמי ותירצו לא צריכא דזל צבעא ע"כ. ופירש"י ז"ל הוזל הצבע בעולם ואינו מגיע השבח לדמי הסמנין כו', נראה מלשונו דיש שבח בצבע. ולטור ז"ל מצאתי פירוש אחר שאין כח בצבע ופירש ז"ל צבע ר"ל והוי הצמר הצבוע כמו הלבן ומדברי רבינו ז"ל נ"ל פירוש שלישי שהוא מפרש דזל הצמר הצבוע יותר מהצמר הלבן ולכך כתב דמשלם לו מה שהפסיד בצמר אבל הצבע לא וזהו שכתב ה"ה ז"ל שהצמר נגרע מערכו ע"כ. ובהשגות כתוב כאן על בבא ראשונה דמטלטלים אפילו לא ביטלו ממלאכה. ויש לתרץ הקושיא ראשונה דמשלם לו דמי מה שהפסיד בצמר בזה השבח אין הכל שוה אלא דמי הצמר ע"כ. ולא הבינותי זה דאם הוא שוה כצמר א"כ היכי שייך לומר מה שהפסיד בצמר ואם דעתו להשיג על רבינו ז"ל ולפרש פירוש אחר בגמרא אין פירושו עולה בשום אחד מן הפירושים שזכרתי וצ"ע:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה