לחם משנה על משנה תורה, הלכות ברכות· רבי אברהם די בוטון
פרק ג · הלכה ב
אכל דגן שלוק כמו שהוא וכו'. נראה מדברי רבינו ז"ל דאע"ג דבגמרא (ברכות ל"ז) אמרו הכוסס את החטה סובר הוא ז"ל דהוא הדין לשעורה דמברך בורא פרי האדמה ודלא כדברי הכלבו ז"ל שכתב בשם רבינו הביאו הב"י ז"ל סי' ר"ח דמברך שהכל לפי שהוא מאכל קשה ואין דרך לאוכלו ודלא כה"ר דוד אבודרהם ז"ל שכתב שאינו מברך כל עיקר לפי שהוא מאכל בהמה. וא"ת כשהקשו בגמרא בכיצד מברכין (דף ל"ו) למ"ד קמחא דחיטי מברך שהכל מההיא דאמר קמחא דשערי מברך שהכל משמע הא דחיטי מברך בורא פרי האדמה דאל"כ לאשמעינן אפילו דחיטי ומאי קושיא לדעת רבינו ז"ל אימא דאיצטריך לאשמועינן דדוקא קמחא דשערי שהכל הא שערי ממש בורא פרי האדמה ודלא כדברי הכלבו, בשלמא לכלבו אתי שפיר דכיון דאפילו שערי שהכל למה נקט קמחא אלא למעוטי קמחא דחיטי אבל לפירוש רבינו ז"ל קשה וכן לה"ר דוד אבודרהם אימא דנקט קמחא לומר הא שערי אינו מברך כל עיקר וי"ל דעדיף מינה משני דאשמעינן חידושא בקמחא דשערי ממש ולא דאתא לדיוקא: