לחם משנה על משנה תורה, הלכות בכורות· רבי אברהם די בוטון
פרק ז · הלכה ח
ביום ט"ו קודם הפסח וכו'. פסק כר"ע דאמר הכי בפ' מעשר בהמה ובן עזאי אמר בעשרים ותשעה באדר. וא"ת הא בגמ' אמרינן דר"ע ובן עזאי פליגי דלר"ע אדר הסמוך לניסן זימנין מלא וזימנין חסר ובן עזאי סבר אדר הסמוך לניסן לעולם חסר ורבינו ז"ל בפ"ח מהלכות קידוש החדש משמע דפסק כבן עזאי דבשנה מעוברת אדר ראשון מלא ואדר שני חסר וא"כ נראה דבריו סותרים למה שכתב כאן דפסק כר"ע. וראיתי שם המפרש שכתב דלא אמרו כן בגמ' אלא כשהיו מקדשין על פי הראייה אבל דברי רבינו ז"ל הם בזמן הזה שמקדשין על פי העיבור. והוכרח לומר כן משום קושיא אחרת דבפ"ק דר"ה אסיקו בגמ' דזימנין מלא וזימנין חסר ואיתותב מ"ד אדר הסמוך לניסן לעולם חסר. אבל מ"מ קשה מנא ליה לרבינו ז"ל דבזמן הזה אדר הסמוך לניסן לעולם חסר כיון דבגמ' דברו בזמן הראייה ולא דברו בזמן החשבון וכתב שם המפרש דשלחו למר עוקבא אדר הסמוך לניסן לעולם חסר היינו לפי החשבון. ותימה על דבריו דא"כ אמאי איתותב שם ממתני' הא מתני' לא איירי אלא ע"פ הראייה והא דמר עוקבא על פי החשבון וצ"ע: