לחם משנה על משנה תורה, הלכות בכורות· רבי אברהם די בוטון
פרק ה · הלכה ו
הפקיד בכור אצל בעה"ב וכו'. כלומר וידע המפקיד שבעל הבית מניחו עם שלו ודאי לא חייב בעל הבית דהא אמר לו שיערבם עם שלו וזהו שכתב רבינו ז"ל למטה שהרי מדעת בעל הבכור הניחו עמו הפשוט של בעה"ב כלומר דאם לא הניחו מדעתו ודאי דחייב בעל הבית מפני שעירבם. כתב הטור בסימן שי"ז הקנה לו חצרו שיקנה לו הבכור מיד והוה ליה כשנים שהפקידו אצל אחד אלא כיון שלא בא ליד כהן לא זכה והוה ליה בעה"ב מוחזק ע"כ. דאילו בא ליד כהן ודאי דאינו נקרא מוחזק בעל הבית אע"פ שהוא בחצר בעל הבית דכיון שבא לידו והניחו שם מדעת בעל הבית הוי כאילו השאילו חצרו לכך ואינו נקרא בעל הבית מוחזק. זה נראה טעמו של הטור ז"ל שכתב שכיון שלא בא ליד כהן דמשמע דאילו בא ליד כהן לא מקרי בעל הבית מוחזק וטעמו כדכתיבנא: