לחם משנה על משנה תורה, הלכות בכורות· רבי אברהם די בוטון
פרק ג · הלכה יג
גיזת בכור אפילו בעל מום וכו' האורג מלא הסיט וכו'. בפ"ק דערלה הקשה רבינו שמשון על משנה זו מאי שנא מגיזה דאמרינן בכל שהוא והכא מלא הסיט ותירץ דכל שהוא דאמרינן בגיזה לאו דוקא אלא מלא הסיט. ועוד הקשה מאי שנא גבי מוקדשין דאמרינן במתני' דמקדש בכל שהוא וגבי צמר הבכור אמרינן מלא הסיט ושתי קושיות אלו נתקשו להר"א ז"ל בהשגות. ולקושיא ראשונה תירץ דלא אמרינן כן גבי גיזה אלא משום קנסא דשהייה ור' יהודה הוא דקאמר לה דאמר בפרק הלוקח בהמה נשחטה אסרי רבנן משום דילמא אתי לשהויי ומתני' דבערלה דינא קתני דמן הדין בעינן מלא הסיט וגבי גיזה נמי הכי הוי מדינא ומאי דאמרינן בפ' הלוקח בהמה הוי מטעמא דקנס והוא הדין גבי אורג דדינא הוי הכי משום קנסא ולזה השיג על רבינו ז"ל דתלה טעם הגיזה דלא נתבטלה משום דהוי דבר חשוב ומשמע דמשום כך מחלק בין גיזה לאורג דאינו כן דכיון דלא הוי מלא הסיט לא הוי דבר חשוב אלא טעמא משום קנסא. ועוד תירץ תירוץ אחר לקושיא זו דדוקא גיזה דעבד איסורא קנסינן ליה משום דגזזו אבל גבי אורג מצמר הבכור דלא עביד איסורא לא ולאו כטעמו של רבינו דהדבר חשוב. גם לקושיא שניה תירץ דהוי בקדשים שיש להם פדיון דמשום דדבר שיש לו מתירין אפי' באלף לא בטיל וכן אמרו בירושלמי. וגם זו השגה על רבינו ז"ל דהיה לו לפרש דבקדשים שיש להם פדיון מיירי. זו נ"ל כוונת השגה זו אבל הרב בעל כ"מ ז"ל כתב שיש למחוק תיבת אי נמי וכולה חדא תירוצא היא. אך מה שתירץ בשם הר"י קורקוס ז"ל דרבינו ז"ל לא הזכיר צפרתא כמו שאמר בתמורה משום דסובר דלאו דוקא צפרתא אלא הכי קאמר כיון שהוא מלא הסיט שראוי לצפרתא חשיב ולא בטיל לע"ד אינו כן דא"כ איך הקשו שם צפרתא לישלופינהו אי לאו צפרתא ממש קאמר מה שייך לישלופינהו. ותו במה שתירץ דאותו תירוץ ואותה קושיא הם דלא כהלכתא דהא קי"ל בגד שאבד בו כלאים בטל ורבינו אינו מחלק חילוק המפרשים א"כ כיון דהם שוים גבי בגד שאבד בו כלאים שצריך שיהיה בו מלא הסיט דוקא קשה אם כן למה לא הזכירו רבינו ז"ל פרק עשירי מהלכות כלאים אלא כתב בגד שאבד בו כלאים סתמא אלא ודאי שרבינו ז"ל מחלק בין כלאים לכאן וכפירוש המפרשים ז"ל: