לחם משנה על משנה תורה, הלכות בכורות· רבי אברהם די בוטון
פרק ג · הלכה ח
שמא ישמעו בו הדיינים ויקנסוהו כפי רשעו. בפ' עד כמה (דף כ"ט) אמרו בגמרא אם איתא דבכור הוה לא הוה טרח ביה אמר אי שמעי בי רבנן מפסדו ליה מנאי ע"כ. ופירש"י ז"ל אי שמעי בי רבנן דבכור תם הוה וטעון קבורה מפסדי לי מינאי ומקפיד על טורחו ואינו מעבדן ע"כ. משמע דהוא מקפיד על טורח העיבוד ומדברי רבינו ז"ל לא משמע הכי אלא שמפרש שאינו רוצה להשהותו בידו שמא מתוך כך ישמעו הדיינים ויקנסוהו וכשיצא מתחת ידו ישכח הדבר. והרב"י ז"ל בטור י"ד סי' שי"א כתב לשון זה של רבינו ז"ל וכתב עליו כלומר והוא מקפיד מלהפסיד טורחו וכו' נראה דכוונתו דהטור ז"ל ורבינו שוים בפירוש שכתבתי: