אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות בכורות· רבי אברהם די בוטון

פרק ב · הלכה ה

הלכה א

בין שהטיל וכו'. דברי רבינו ז"ל מתמיהין דבבכורות (דף מ"א) על מימרא דרב חסדא דקאמר על פלוגתא דחכמים ות"ק מחלוקת באנדרוגינוס אבל בטומטום דברי הכל ספיקא הוא וקדש מספיקא אמרו שם לימא כתנאי ר' אלעאי אומר משום ר' ישמעאל וכו' ר"ש בן יהודה אומר וכו' ודחו לא דכ"ע טומטום בריה ולא מספיקא זכר ונקבה הוא דמספיקא מטיל מים במקום זכרות דכ"ע לא פליגי דזכר הוא כי פליגי במטיל מים במקום נקבות וכו' ומדדחי בגמרא דרב חסדא לא אתי כתנאי ולא פליגי אלא במטיל מים במקום נקבות ולא במקום זכרות משמע דרב חסדא הכי אית ליה ואע"ג דרב חסדא אמר גבי טומטום ד"ה ספיקא הוי ולא משכחת ליה לר"ש דבריו כלל דאי מטיל במקום זכרות זכר ואי מטיל במקום נקבות נקבה בכך תירצו התוס' ז"ל קושיא זו ואמרו דרב חסדא אתי כתנא קמא ודלא כר"ש. ואם תאמר א"כ נפל פיתא בבירא סוף סוף רב חסדא אתי כתנאי לזה תירצו התוס' ז"ל דמעיקרא הוה ס"ד דאיכא תנא דאמר דטומטום הוי בריה וקשה לרב חסדא אמאי לא מוקי פלוגתא דטומטום ואנדרוגינוס דכולהו הוי חולין לרבנן מחד טעמא משום דהוי בריה אבל לפי התירוץ דליכא מאן דסבר דטומטום הוי בריה אי אמרינן דמטיל מים במקום נקבות הוי נקבה לרבנן בתראי והוי חולין ופליגי את"ק באנדרוגינוס וטומטום סוף סוף לא הוי חולין טומטום ואנדרוגינוס מחד טעמא דאנדרוגינוס הוי טעמא משום דהוא בריה וטומטום משום דהוי נקבה וכיון דלאו מחד טעמא הוי טפי עדיף לומר דלא פליגי רבנן בתראי את"ק בטומטום כי היכי דלא פליגי אר' ישמעאל. זה דעת התוס' ז"ל ורש"י ז"ל תירץ באופן אחר דלא אמר רב חסדא ספיקא הוי אלא למעוטי דלא הוי בריה אבל לא נחית בדיוקא לומר ספיקא הוי אלא כוונתו דאיכא קדושה בטומטום לרבנן אפי' במטיל במקום נקבות משום ספיקא ולר"ש במטיל מים במקום זכרות מ"מ לכולהו פירושי מוכח דר"ח במטיל במקום זכרות מודה דהוי זכר כי היכי דלא ליתי מילתיה כתנאי וא"כ איך כתב רבינו ז"ל כן. וי"ל דמשמע ליה לרבינו ז"ל מכח סוגיא דפרק מעשר בהמה (דף נ"ז) דאמר שם דגבי קדשים מיעט רחמנא ומעשר גמר מקדשים דהך סוגיא דהכא לאו קושטא הוי דההיא סוגיא קשיא אהך דהכא כדהקשו שם התוס' בפרק על אלו מומין דאי ר"ש אית ליה דבמטיל מים במקום נקבות נקבה בקדשים הוי משום נקבה א"כ היכי יליף ממעשר הא במעשר אין חילוק בין זכר לנקבה אלא ודאי דסברת ההיא סוגיא כדהוה ס"ד בסוגיא דהכא דר"ש אית ליה טומטום בריה בפני עצמו הוי ות"ק סבר דהוי ספיקא ואע"ג דרב חסדא אתי כתנאי אין זה דוחק ומאי דקאמר רב חסדא דרבנן בתראי לא פליגי בטומטום דאע"ג דאיכא מאן דאמר דהוי בריה משום דמשמע ליה דמודו רבנן בתראי לת"ק גבי טומטום כמו שמודה ר' ישמעאל ואפושי במחלוקות לא מפשינן והך סוגיא דאמרה בפ' אלו מומין דמחלק בין מטיל מים במקום זכרות למטיל מים במקום נקבות לאו קושטא היא ודרך דחייה איתמר ונקטינן כסוגיא דפ' מעשר בהמה כנ"ל לדעת רבינו ז"ל. ומה שקשה על רבינו ז"ל במה שפסק כאן כרב חסדא ולדידיה סמי מכמה ברייתות בגמרא טומטום ורבינו ז"ל לא סמינהו כתבתי בהלכות אישות פרק שלישי ושם הארכתי:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות בכורות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה