לחם משנה על משנה תורה, הלכות בכורות· רבי אברהם די בוטון
פרק א · הלכה טז
כהן שאכל כזית מבכור תמים חוץ לירושלים לוקה וכו'. פרק אלו הן הלוקין (דף ט"ז) מוקי ר"ש קרא דלא תוכל לאכול וכו' תרומת ידך אלו הבכורים ולחייבו אם אכלם עד שלא קרא עליהם שם ונדבותיך זו תודה ושלמים ולחייבו אם אכלם לפני זריקה ובכורות זה הבכור ולחייבו אפילו לאחר זריקה בקרך וצאנך זו חטאת ואשם ולחייבו לאחר זריקה חוץ לקלעים נדריך זו עולה ולחייבו לאוכל מן העולה לאחר זריקה אפילו בפנים. ורבינו ז"ל פסק כר"ש בכל דבריו דבפי"א מהל' מעשה הקרבנות כתב אזהרה לעולה מונדריך ולאוכל תודה ושלמים מנדבותיך ומבקרך ומצאנך לחטאת ואשם כמבואר שם וכאן כתב אזהרה לבכור מבכורות בקרך אלא מ"ש ר"ש דאתא קרא לחייבו כשאכל בכורים קודם קריאת שם בהא פסק דלא כוותיה בפ"ג מה' בכורים משום דרבנן פליגי עליה בהא ולרבנן אתא קרא לחייבו אם אכלם קודם הנחה בעזרה ובהנחה תליא מילתא ובהא לחודיה פליגי עליה ובכל שאר הדרשות אפשר דמודו ולכך כתב רבינו ז"ל כדברי ר"ש ואע"ג דלר"ש לא אתא הך קרא לחייבו לאוכל לבכור חוץ לירושלים דהא ק"ו ממעשר נפקא כדאמרו שם וכן גבי בכורים לא אתא קרא לחייבו מלקות היכא שאכלם חוץ לירושלים דמקרא דמעשר נפקא כדאמרו שם ואע"ג דאין מזהירין מן הדין כבר הקשו שם בגמרא לר"ש ותירצו דא"כ לכתוב קרא לא תאכלם וכו' מ"מ רבינו ז"ל כתב כאן וגבי בכורים דלוקה היכא שאכל חוץ לירושלים משום האי קרא דלא תוכל לאכול וכו' דהיא דרשה פשוטה יותר ולאפוקי מדברי הרב בעל כ"מ ז"ל שכתב בפ"ג מהל' ביכורים דטעמו של רבינו ז"ל משום דאין מזהירין מן הדין כדכתיבנא: