לחם משנה על משנה תורה, הלכות בכורות· רבי אברהם די בוטון
פרק א · הלכה ג
הטמא והטהור יחדיו יאכלנו כצבי וכאיל וכו'. בפ' כל פסולי המוקדשין אמרו שם במשנה ב"ה מתירים אפילו לנכרי ובגמרא פירשו הטעם כצבי וכאיל מה צבי ואיל מותר לנכרי אף פסולי המוקדשין מותרין לנכרי ואמרו שם ואידך תלתא צבי ואיל כתיבי ומוקי לה לכדר"א הקפר ואע"ג דב"ה משמע דלא סבירי כר"א הקפר וכדכתבו שם התוס' אין זו קושיא על רבינו ז"ל דהוא פסק בפ"א מהל' שחיטה כרבי ואע"פ שדבריו שם כמעורבבים וצריכים עיון דבתחילת הפ' כתב דרשא דר"א הקפר כבר כתבו התוס' דאפשר דלא פליג ר"ע אר"א הקפר ונפיק ליה חד מצבי וחד מאיל ע"ש ומכל צד עלו דברי רבינו ז"ל כהוגן: