לחם משנה על משנה תורה, הלכות אישות· רבי אברהם די בוטון
פרק יז · הלכה יד
אלמנה שמכרה קרקע בכתובתה וכו'. קשה לדעת רבינו שהוא סבר שמ״ש צריכה ב״ד הדיוטות כו' הוא לכתחילה אבל בדיעבד אפילו בינו לבינה סגי א״כ איך אמרו בגמרא פרק אלו מציאות (בבא מציעא דף ל"א:) גבי איסור ורב ספרא עבוד עיסקא וכו' אמר ליה אביי ולאו (מי) איתמר עלה וכו' אלמנה אינה צריכה וכו' דהא הא לא הוי אלא לכתחילה והא דאיסור הוי אפילו בדיעבד דכבר פליג רב ספרא עליה. וי״ל דרבינו סובר דלכתחילה דהתם הוי כבדיעבד דהכא דהתם איכא טעמא רבה לומר דאפילו לכתחילה לא הוה צריך משום חינא וכדכתבו התוספות אי נמי יש לומר דמ״ש כאן רבינו ומכרה שוה בשוה הוא שב״ד רואים אחר שמכרה דהוי בשוה אבל התם דרב ספרא אין מי שיגלה לנו דהוי שוה בשוה ואע״ג דאיכא תרי לא ידעין בשומא מיקרו כיון דלא הוו ב״ד. וממה שכתב רבינו בפרק ד' מהלכות שלוחין דאם פסק בפחות משלשה אינו כלום הוא כשלא ידעו ב״ד אם חלק בשוה ואם ידעו ב״ד פשיטא דהוי חלוקה מעליא אע״פ שלא היו שם בעת החלוקה: