לחם משנה על משנה תורה, הלכות איסורי המזבח· רבי אברהם די בוטון
פרק ז · הלכה י
אין כשר למנורה אלא היוצא מן הכתוש וכו'. שם בברייתא אמרו ר' יהודה אומר כתית אין כתית אלא הכתוש יכול זית כתוש פסול למנחות תלמוד לומר ועשרון סלת בלול בשמן כתית א"כ מה תלמוד לומר למאור אלא מפני החסרון מאי חסרון כו' ע"כ. והקשה הרב מהר"ר אליה מזרחי ז"ל בפרשת תצוה דלשתוק מלכתית ומלמאור ואנא אמינא דדוקא במנורה דכתיב כתית הוי כתית דוקא אבל במנחות דליכא כתית בכל גוונא מהני ותירץ דהוה ילפינן במה מצינו ואין אנו צריכים לכך דבהדיא אמרו שם בגמרא דאיכא ק"ו למילף מנחות ממנורה גבי זך דאמרו שם ומה מנורה שאינה לאכילה טעונה שמן זית זך מנחות שהן לאכילה אינו דין שיטענו שמן זית זך ת"ל זית כתית למאור ואין זית כתית למנחות ע"כ וא"כ הך ק"ו נמי עבדינן לכתית דלאכילה צריך יותר מעולה מלהדלקה ועם זה קשה לי על דברי הרב ז"ל על הקושיא האחרונה שהקשה דלשתוק מכתית ואנא ידענא דאין כתית פסול במנחות דהשתא שני ושלישי שפסול במנורה כשר למנחות ראשון דכשר במנורה אינו דין שכשר למנחות ותירץ דלענין אכילה עדיף השני שהוא מתוק יותר אם כן לדידיה נתבטל הק"ו שעשו בגמרא דנימא שהראשון שהוא זך הוא למנורה אבל לאכילה לא בעינן כל כך זך אלא השני אע"פ שאינו זך כל כך כיון שהוא מתוק יותר. עוד הקשה הוא בפרשת ויקרא דאמאי איצטריך בשמן בשמן שתי פעמים שכתב רש"י ז"ל שהוא להכשיר שני ושלישי במנחות הא מלמאור נפקא ונראה לי לתרץ דמלמאור לא ידעינן אלא שבמנחות לא בעינן כתושה אלא טחון אבל לעולם הראשון הטחון וכמו שהיה דעת ת"ק דפליג ארבי יהודה גבי מנורה דס"ל שם דלא בעינן כתוש למנורה אלא טחון ברחים והראשון הטחון מהני למנורה כיוצא בזה אני הייתי אומר לדעת רבי יהודה דהלכתא כוותיה גבי מנחות דדווקא גבי מנורה בעינן כתית אבל במנחות בטחון סגי ובלבד הראשון להכי כתב קרא בשמן בשמן להכשיר שני ושלישי במנחות ואע"ג דהרב ז"ל הביא נוסחת הגמרא א"כ מה תלמוד לומר למאור להכשיר שני למנחות אין בנוסחא דילן כן אלא מה תלמוד לומר למאור אלא מפני החסרון ולפי זה יתיישב תירוץ זה כדכתיבנא:
סוף הספר