אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות איסורי המזבח· רבי אברהם די בוטון

פרק ו · הלכה יג

הלכה ט

חטים שלקטן וכו'. קשה דבמנחות פרק ר' ישמעאל אמרו לא צריכא דנקטינהו וזרעינהו וקא בעי לאתויי מנחות מינייהו מאי משום מאיסותא הוא וכיון דזרעינהו אזדא לה מאיסותייהו או דילמא משום כחישותא הוא והשתא נמי כחישי תיקו ופירש"י ז"ל והשתא כחישי דכיון דנתעכלו במעי הבהמה שוב אין מגדלין חטים מלאים ובריאים כדמעיקרא ע"כ משמע דלעולם פשיטא ליה לגמרא דאזדא למאיסותייהו אלא מאי דמספקא ליה הוא משום דכיון דכחישי אינם ראויים וא"כ איך כתב רבינו ז"ל ספק אם עברה מאיסותן או עדיין הם מאוסים. ואולי גירסא אחרת היה לו בגמרא או שמא דמפרש דה"ק הך מיאוס הוי משום דהיו ברעי הבהמה דהאי מאיסות כבר אזל אבל עדיין נשאר להם מאיסות אחר שהם כחושים וכיון שהם כחושים הם מאוסים ודוחק:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות איסורי המזבח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה