לחם משנה על משנה תורה, הלכות איסורי המזבח· רבי אברהם די בוטון
פרק ו · הלכה ה
במה דברים אמורים שנפסלו או נטמאו וכו'. משמע דאכולהו קאי ואפילו עצים ולבונה ואפילו בעצים שייך קידוש כלי דבפרק כל הפסולין (דף ל"ד ע"א) אמרו והאמר מר והבשר לרבות עצים ולבונה הכא במאי עסקינן שקדשו בכלי משמע דשייך קידוש כלי בהן וא"כ כיון דהכל תלוי בקידוש כלי א"כ למה בריש פרק המנחות והנסכים חילקו בין מנחות ונסכים שנטמאו קודם קידוש כלי לאחר קידוש כלי דקודם קידוש יש להם פדיון ואחר קידוש לא ובסיפא דמתני' גבי עופות עצים ולבונה וכלי שרת כתבו סתם אין להם פדיון והיה להם לחלק בעצים ולבונה בין קודם קידוש לאחר קידוש וליתנינהו ברישא:
ושורפן במזבח וכו'. סוף פרק כל התדיר אמרו עושה להם מערכה בפני עצמן ושורפן במזבח ורש"י ז"ל לא פירש כן אלא שורפן בעזרה על הרצפה דלית ליה שישרפו נסכים טמאים במזבח עצמו אבל רבינו ז"ל סובר דבמזבח עצמו ולדידיה דייק דקאמר עושה מערכה וכו' דהיינו במזבח במקום שיש מערכות האש ואמר דלא ישרפם בשאר מערכות אלא מערכה בפני עצמה ובעזרה אין שם מערכות אחרות לומר מערכה בפני עצמה: