לחם משנה על משנה תורה, הלכות איסורי המזבח· רבי אברהם די בוטון
פרק ה · הלכה א
ואיסורן בכל שהן וכו'. מה שהקשה כאן הבכ"מ ז"ל על רבינו ז"ל כתבתי על זה פי"ג מהלכות מעשה הקרבנות וכו' וע"ש. ומ"ש הוא דמוסיף רבא על אביי אי אפשר ליישבו במה שאמרו בגמרא במאי קמיפלגי וכו'. עוד קשה על רבינו ז"ל דבפרק אלו עוברין (דף מ"ג) אמרו וכי תימא כי כל ר"א לא דריש והתניא שאור בל תקטירו אין לי אלא כולו מקצתו מנין ת"ל כל עירובו מנין ת"ל כי כל מאן שמעת ליה דדריש כל רבי אליעזר וקא דריש כי כל קשיא. עוד אמרו שם על זעירי דאמר אף שאור בל תקטירו כמאן כר' אליעזר דדריש כל ופירש"י ז"ל ומהתם נפקא ליה כדאמרינן לעיל מקצתו מנין ת"ל כל וכו' משמע מכל זה דברייתא זו אתיא כרבי אליעזר דפליג על רבנן גבי חמץ דאית ליה דתערובות חמץ בלאו משום דדריש כל והיינו קרא דכל מחמצת לא תאכלו ורבינו ז"ל בהלכות חמץ ומצה פרק ראשון שכתב שם אין חייבין אלא על אכילת עצמו וכו' פי' שם הרב המגיד ז"ל דפסק רבינו ז"ל כרבנן וא"כ לדעתו הוי רבינו ז"ל מזכה שטרא לבי תרי ולדברי הטור ז"ל שכתב שרבינו ז"ל פסק כרבי אליעזר וכן נראה שהבין הר"א ז"ל בהשגות ניחא אבל לפירוש ה"ה ז"ל קשה. ויש לומר דמשום הכי אמרו בגמרא קשיא ולא אמר תיובתא משום דאין זו קושיא כ"כ דהא רבנן דרשי כל בכמה מקומות כדכתבו שם התוס' ז"ל אלא דגבי חמץ לא סבירא להו למדרש וא"כ מצינו לומר דהברייתא כרבנן אתיא ואתי שפיר דדריש כי כל דאתיא כרבנן דדרשי הכי ולא כרבי אליעזר דאיהו לא דריש כי כל: