לחם משנה על משנה תורה, הלכות איסורי המזבח· רבי אברהם די בוטון
פרק א · הלכה ז
ואינו לוקה אלא בזמן שבית המקדש קיים כו' אבל בזמן הזה אע"פ שעבר בלא תעשה אינו לוקה. הרבה יש לתמוה על דברי רבינו דאית ליה דעובר בלא תעשה אפי' בזמן הזה דהא שם בפ"ק דע"ז (דף י"ג:) הקשו על רבא וליהוי כמטיל מום בבעל מום דאע"ג דלא חזי להקרבה אסור ותירצו בעל מום נהי דלא חזי לגופיה לדמי חזי לאפוקי הכא דלא לדמי חזי ולא לגופיה חזי ע"כ משמע דמטיל מום בבעל מום גרע מנותן מום בזמן הזה דאע"ג דהתם אסור הכא מותר וכיון דקי"ל דמטיל מום בבעל מום דאינו עובר בלא תעשה א"כ כ"ש הוא בזמה"ז וע"כ התם אינו עובר בלא תעשה דמ"ש רבינו הטיל מום כו' ובא אחר והטיל וכו' אינו לוקה ר"ל דאינו עובר בל"ת דהא הך דינא נפקא ליה לרבינו מפלוגתא דר"מ ורבנן בבכורות בפרק פסולי המוקדשין (דף ל"ג) דלר"מ מטיל מום בבעל מום לקי מקרא דכל מום לא יהיה בו ורבנן דרשי לקרא דכל מום לא יהיה בו דלגרמא הוא דאתא ואנן קי"ל כרבא ולכך פסק רבינו כן וכיון שכן ליכא קרא לאסור מטיל מום בבעל מום דלגרמא איצטריך קרא דכל מום לא יהיה א"כ כ"ש גבי מטיל מום בזמן הזה דהיה לו לרבינו לומר דאינו עובר בלא תעשה דעדיף ממטיל מום בבעל מום והתם אינו עובר בל"ת כמו שהוכחתי וכן לשונו מוכיח שלא כתב גבי מטיל מום בבעל מום אע"פ שעבר בלא תעשה כמו שכתב גבי מטיל מום בזמן הזה ועוד דאי איכא איסורא מדאורייתא אם כן הדרא קושיא לדוכתא לרבא דאמאי אמר נראה כמטיל מום דמטיל מום ממש הוא וכיון דמדאורייתא עובר בל"ת לא הול"ל נראה בשלמא לרש"י שפיר אמר נראה משום דמדאורייתא אינו עובר אלא מדרבנן אבל לרבינו קשה גם הלשון שאמרו אבל השתא דלא חזי להקרבה לית לן בה קשה דלשון לית לן בה משמע דליכא איסורא דאורייתא מיהו לזה יש לדחוק ולומר דכיון דליכא מלקות קאמר לית לן בה בערך המלקות דלית ביה וגם משום הכי קאמר נראה משום דלא הוי מטיל מום ממש כיון דלית ביה מלקות אבל קושיא הראשונה צ"ע: