לחם משנה על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה· רבי אברהם די בוטון
פרק א · הלכה ה
ואלו הן העריות שמיתתן בשרפה וכו'. קשה לי לפי דעת רבינו דכל דבר הנלמד בג״ש הוי ד״ס א״כ אם חמותו ואם חמיו דילפינן לה בגמרא בריש פרק הנשרפין (סנהדרין דף ע"ה) מג״ש הוי מד״ס דבשלמא באינך דיליף שם בברייתא בת אשה ובת בתה וכו' אע״ג דילפינן עונש בג״ש מ״מ לא הוי ד״ס כיון דהאזהרה כתיבא בתורה אבל אם חמיו ואם חמותו עונש ואזהרה מדרשא אתיא ואע״ג דלר״ע דדריש אותו ואתהן אם חמותו מיהא כתיבא בהדיא היינו לאביי אבל לרבא הא מסקינן שם דחמותו לאחר מיתה איכא בינייהו ולכולהו אם חמותו מדרשא אתיא וא״כ קשיא למה לא כתב רבינו שהיא מד״ס כמ״ש לקמן בפרק ב' גבי הבא על אשה דרך זנות דאינה אסורה אלא מד״ס משמע דכולהו אינך הוו דבר תורה וצ״ע: