אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות אבל· רבי אברהם די בוטון

פרק יג · הלכה ט

הלכה ח

אין אומרין שמועה והגדה בבית האבל. ברייתא היא בפרק אלו מגלחין וכתב הרב ב"י בסימן שמ"ד שהרמב"ן ז"ל מפרשה בשבת קאמר דאע"פ שאין אבילות בשבת אין עוסקין שם בתורה ולא בשמועה ולא בהגדה:

וכן אין אומרים בפני המת וכו'. בפ"ק דברכות (דף ג':) איכא בהא תרי לישני בגמ' והרי"ף והרא"ש ז"ל הך מימרא דאיתמר בגמ' דידן בפ"ק הזכירוה בפרק מי שמתו (דף י"ח.) גבי הא דאמרו שם מת תופס ארבע אמות לקריאת שמע ומדסמכה הרי"ף ז"ל לההיא דפרק מי שמתו ולא הביאה במקומה דהיינו פ"ק וכמו שהזכירו סמ"ג ורבינו ירוחם היה נראה לי לדקדק דכוונת הרי"ף כמו שפירשו אותו התוספות בפ"ק דברכות דדוקא תוך ארבע אמות איירי אבל חוץ לארבע אמות אפילו בדברי תורה מותר ולהכי סמכה שם לומר דהוי כאידך מימרא תוך ארבע אמות דוקא. אבל ראיתי להרא"ש ז"ל שהביא הך מימרא בפרק מי שמתו סמוך לאידך כמו שהביאה הרי"ף ז"ל ומ"מ כתב דאיירי חוץ לארבע אמות כלומר דאפילו חוץ לארבע אמות אסרינן בדברי תורה משמע דאין כוונתו כמו שכתבתי ואולי היה גורס אותה בפרק מי שמתו ופירוש דברי הרא"ש ז"ל אפשר לפרשם בחד מתרתי אנפי או שנאמר דמאי דקאמר דאיירי חוץ לארבע אמות ר"ל דאם היה תופס ארבע אמות אפילו מילי דעלמא אסור אבל דבריו של מת ודאי דהוא מותר אפילו תוך ארבע אמות וזהו הפירוש שהוזכר בהגהות אלפסי שפירש הרא"ש ז"ל אבל מדברי רבינו ירוחם בנתיב כ"ח שכתב שאם הוא תוך ארבע אמות אפילו דבריו של מת אסור נראה שהבין בדברי הרא"ש ז"ל דלהכי כתב חוץ לארבע אמות כדי שיהיה מותר אפי' דבריו של מת אבל מה שהבין הטור בדברי הרא"ש שמה שכתב דאיירי חוץ לארבע אמות הם דברי רבינו האיי דבר תימה הוא ודאי שהוא העתיק לשון רבינו האיי כמו שהביא אותו הרי"ף ואחר כך כתב הרא"ש ז"ל מדעתו דאיירי חוץ לארבע אמות ואין עסק לרבינו האיי בזה גם דברי רבינו ירוחם שכתב שם וה"מ בדברי תורה אסור אבל מילי דעלמא מותר בענין המת קשה דלמה כתב בענין המת דא"כ היינו דבריו של מת ומה שהזכירו בגמרא מילי דעלמא הם דברים שאין למת עסק בהם כלל ואולי שהוא מפרש דדבריו של מת הוא בדבר הצריך למת להוצאה ולקבורה כדכתב הרמב"ן אבל מילי דעלמא נהי שהם בענין מיתה מ"מ אינם נוגעים לענין מעשה אלא ספור דבריו מענין מיתה ומרירות הלב וכיוצא בדברים האלה אבל מילי דעלמא ממש שאינם נוגעים כלל למיתה משמע ליה לרבינו ירוחם. עוד ראיתי במרדכי במועד קטן השני לשונות שהוזכרו בפ"ק בגמ' דידן הפוכים שהוא הביא בלישנא קמא דכ"ש מילי דעלמא דאסור ובבתרא דמילי דעלמא מותר ובגירסאות דידן הוי בהפך ולפי גירסתו כתב בסוף לשונו אבל מילי דעלמא אפי' תוך ארבע אמות וללישנא קמא אסור בכל אותו חדר שהמת מונח בו ולא כתב ללישנא קמא אלא בערך מילי דעלמא דללישנא בתרא מותר לפי גירסתו לכך כתב דללישנא קמא אסור ואח"כ כתב מסברתו דכל החדר כארבע אמות דמי ולא שיהיה זה תלוי בלישנא קמא עד שיפול על זה תמיהת הרב ב"י שתמה בסימן שמ"ד דכוונתו היא כמו שכתבתי ברורה בעיני. ומ"מ קשה מ"ש דכל החדר כארבע אמות דהא כל הפוסקים זולת רי"ץ גיאת פסקו דלא כרשב"א דאמר בפרק מי שמתו דכל הבית כארבע אמות דמיא וכמבואר בב"י טור או"ח סימן פ"ז יעויין שם ודעת רבינו דאינו אסור אלא תוך ארבע אמות אבל חוץ לארבע אמות מותר אפילו בדברי תורה תדע לך דהא מי שאמר דכאן אסור אפי' חוץ לארבע אמות צריך לחלק בין מת לקבר כמו שחילק הרב ב"י לדעת הטור אליבא דרבינו האיי וסובר דבין המת לקבר אפילו חוץ לארבע אמות אסור ורבינו אי אפשר דסובר כן דהרי בהלכות קריאת שמע בפרק ד' כתב ואם הרחיק ארבע אמות מן הקבר או מן המת מותר וכן בסוף הלכות ספר תורה כתב ולא יקרא בו עד שירחיק ארבע אמות מן הקבר או מן המת וכו' משמע דאפילו במת סגי בארבע אמות לכך נראה ודאי דעת רבינו כדכתיבנא:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות אבל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה