לחם משנה על משנה תורה, הלכות אבל· רבי אברהם די בוטון
פרק ו · הלכה א
ומנין סמכו חכמים לשלשים יום וכו'. השיג עליו הר"א ז"ל ראשיכם אל תפרעו ואתיא פרע פרע וכו'. ונראה דאע"פ שאמרו כן בגמ' היינו לתספורת דאתיא פרע פרע מנזיר והיינו שלשים יום אבל לשאר דברים שהזכיר שהם הד' אחרים מנין לנו זה הגבול של שלשים יום לז"א דאסמכוהו אקרא דובכתה וגו':