לחם משנה על משנה תורה, הלכות אבל· רבי אברהם די בוטון
פרק ה · הלכה ט
שני אחין או שני שותפין וכו'. כאן חזר הרב כ"מ ממה שכתב בבית יוסף סי' ש"פ דשם כתב דעת רבינו והרי"ף דלא כהראב"ד ז"ל שכתבו הירושלמי ונראה ודאי דעתו שם לתרץ כדברי הרמב"ן ז"ל דסבירא ליה דההיא דמריון (דף י"א:) איטדא כתבו והשבוע שאירע האבל למר בר רב אחא היה של מריון וכמ"ש שם הרמב"ן אבל כאן כתב דדעת רבינו כדברי הראב"ד ז"ל ונ"ל מ"ש בבית יוסף עיקר דבשלמא אם כתבו איטדא והיה שבת של מריון הוי ממש כההוא דהיה לו פרה מוחכרת ומושכרת ביד אחרים וכיון שכתב רבינו ההוא דינא לא הוצרך לכתוב עובדא דמריון אבל אי סבירא ליה כהר"א ז"ל לא דמי הא לההיא דפרה מוחכרת דהתם שכרה לזמן קצוב ואין עסק לבעל הפרה בה דשכירות מכירה ליומיה אבל הכא באותו הזמן שחבירו עסק הוי תועלת לשותפות והאבל נהנה מאותו ריוח ולכך ראוי לאסור ולכך היה לו לרבינו לכתוב דכשאינו פרהסיא כההוא עובדא דמריון דמותר אם לא שיהיה אדם חשוב דהוי כפרהסיא דאין דין זה נלמד מההיא דפרה מוחכרת דהכא הוי רבותא טפי כדכתיבנא: