לחם משנה על משנה תורה, הלכות אבל· רבי אברהם די בוטון
פרק ד · הלכה א
מנהג ישראל וכו'. דבר זה נלמד ממה שאמרו באבל רבתי הגוסס אין קושרין את לחייו ואין פוקקים את נקביו וכו' וכדכתב רבינו לקמן מכלל שאלו הם דברים שעושין למת וגם שם אמרו ולא סכין ולא מדיחין. ומאמצין עיניו של מת בפרק שואל (דף קנ"א):
תכריכין תפורין וכו'. בסוף מ"ק דנהג רבן גמליאל ונהגו העם לצאת אחריו בכלי פשתן. ומה שאמר רבינו לבנים אע"ג דבפרק ב' דנדה (דף כ') ובסוף פרק אלו קשרים (דף קי"ד.) צוה רבי ינאי לבניו שלא יקברוהו לא בלבנים ולא בשחורים כדאיתא התם כתב רבינו לבנים משום דהטור כתב ביו"ד סי' שנ"ב והאידנא נהגו בלבנים וכן ראוי לעשות ולכך כתב רבינו לבנים: